מהודר

ש: איפה קובעים מזוזה?
ת: בצידה הימני של הכניסה למבנה בשליש העליון של המשקוף.

ש: אם קבע וגילה שהיא לא במקום הנכון? (לא בשליש העליון)
ת: צריך להסירה ולקבוע אותה שוב בברכה.

ש: ממה מורכבת מזוזה?
ת: קופסה קשיחה ובתוכה יריעת קלף.

ש: אילו פרשיות כתובות על הקלף?
ת: על הקלף כתובות הפרשיות "שמע ישראל" "והיה אם שמוע"

ש: האם יש חשיבות לסדר הפרשות?
ת: כן. הסדר הוא שמע ולאחר מכן והיה אם שמוע. אם הסדר הפוך המזוזה פסולה.

ש: מהו טעם המצווה?
ת: תזכורת לאדם על אמונתו ואהבתו את הקב"ה.

ש: האם יש סגולה במזוזה?
ת: אכן. לפי האמונה היהודית המזוזה שומרת על יושבי הבית גם כשהם מחוצה לו.

ש: מי כותב את פרשיות התפילין?
ת: אך ורק סופר סתם שהוסמך לכך.

ש: על איזה קלף נכתבות הפרשיות?
ת: הפרשיות צריכות להיכתב על קלף אחד מיריעת עור של בהמה כשרה.

ש: האם הכתיבה בקלף היא רק על צד אחד?
ת: נהוג לכתוב בצידו האחורי של הדלף את האותיות ש-ד-י שהן גם ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל

ש: באילו פתחים חובה לקבוע מזוזה?
ת: בפתח בית מגורים, פתחי חדרים, שערי חצרות אם יש, שערי יישובים אם יש כניסה מסודרת.

ש: איפה לא קובעים מזוזה?
ת: בפח חדר שירותים, חדר רחצה וכדומה

ש: האם יש חובה בהידור של המזוזה?
ת: לא, אפשר גם לקבוע מזוזה פשוטה אך חובה שתעמוד בדרישות ההלכה.

ש: מי חייב לקבוע את המזוזה?
ת: חובת הקביעה היא על בני הבית המתגוררים בו.

ש: האם צריך לברך שוב על מזוזה שנשלחה לבדיקה?
ת: היא הבדיקה חזרה למחרת ואילך צריך לברך שוב.

ש: מה מברכים בעת קביעת מזוזה?
ת: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".

ש: באיזו צורה קובעים את המזוזה?
ת: ספרדים נוהגים כשהיא ישרה ואשכנזים כשהיא באלכסון.

ש: האם מברכים על כל מזוזה?
ת: אם קובעים כמה מזוזות ביחד מברכים רק על הראשונה

ש: האם קובעים מזוזה גם אם אין משקופים בולטים?
ת: אכן, כל כניסה מחויבת במזוזה גם אם אין בה משקוף.

ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: לפי התלמוד הבבלי מזוזה פרטית פעמיים ב-7 שנים ומזוזה במקום ציבורי פעמיים ב-50 שנה.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ' סוכה ג. "תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. " וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (סימן ק"ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס' רפ"ו ס"ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי' אין בהם ד' אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק"א "דמצד עצמותו פטור ממזוזה" ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד' על ד' אך יש בו כדי לרבע ד' על ד' (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא"ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד' על ד' וכן בהגהת הט"ז כתב שגם הרמב"ם מודה לזה "ולפי הנראה דהרמב"ם בעי ג"כ ריבוע ממש"
א"כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד' אמות על ד' אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) "אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי"
וכן פסקו הרמב"ם והטור והשו"ע (רפ"ו ס"יד) "בית שאין לו תקרה פטור".

א"כ נראה מדברי הפוסקים הנ"ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד' אמות על ד' אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל (ס' צ"ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס"ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (שם).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב (יבי"א ח"ד, ס"כג וביחוה דעת ח"ד עמ' רס') שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב',ז') "אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי"ל) ",
ואיתא בעירובין (מו:) "הלכה כר' יוסי מחבריו" וכן כתבו התוס' בתענית (כח.) " דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו." וכ"כ עוד ראשונים.

א"כ נראה שהעיקר להלכה כר' יוסי וכדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב"ילקוט יוסף" אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס"מ על 196 ס"מ, וע' ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ"א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ"ח)

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

1. ש: למה התפילין מרובעות?
ת: אין ממש הסבר בתלמוד למה צריך שהתפילין יהיו מרובעות וזה נכלל בין ההלכות שהסיבה שלהן היא כי הן "הלכה למשה מסיני" אבל חכמים בכל זאת נתנו לכך כמה הסברים. הראשון, ישנה אמרה בתלמוד: "אין מרובע מששת ימי בראשית" מה שאומר שהקב"ה לא ברא שום דבר מרובע בבריאת העולם והתפילין המרובעות מסמלות את זה שאנחנו צריכים לתקן את העולם. ההסבר הנוסף הוא שהמבנה הריבועי מזכיר את בית המקדש בגלל שכתוב: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

2. ש: למה התפילין צריכות להיות צבועות בשחור?
ת: גם כאן, התשובה העקרונית היא שאין תשובה – הלכה למשה מסיני. ובכל זאת, ההסבר הוא שעל הצבע השחור אי אפשר לצבוע בשום צבע אחר. זהו צבע מוחלט וכך גם הקב"ה – אחדותו מלאה ומוחלטת. אנחנו מבטאים את זה בפסוקי שמע ישראל שנאמרים בהנחת התפילין "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

3. ש: מדוע התפילין צריכים להיות מעור של בהמה?
ת: יש לכך כמה תשובות. אחת היא שהנחת תפילין היא אחת הדרכים לכפר על חטא העגל. תשובה נוספת מתורת החסידות היא שהתפילין נועדו לקדש את הבהמיות של האדם. רעיון יפה של המוהר"ש הוא שיש שני סוגי מקורות פרנסה – אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות הראש (רעיונות מבריקים, חוכמה וכו') ויש את אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות ידי הזהב שלהם. אלו ואלו צריכים לזכור שלא "כוחי ועוצם ידי" הוא זה שמביא להם את הפרנסה אלא משהו שלמעלה מהם, הקב"ה.

4. ש: מה צריך להיות אורך רצועות התפילין?
ת: רצועות התפילין של ראש צריכות להגיע עד אזור הטבור. רצועת התפילין של יד צריכה להיות בהתאם לאורך זרועו של המניח. חשוב לזכור שכורכים את התפילין סביב הזרוע כמה פעמים ולאחר מכן סביב פרק כף היד והאצבע, והאורך צריך להיות בהתאם.

5. ש: למה הפרשית צריכות להיות כתובות על קלף שעשוי מעור?
ת: קלף מעור הוא חומר חזק שמחזיק מעמד שנים ארוכות וחשוב שפרשיות התפילין יהיו כתובות על חומר חזק כזה. התשובה הרשמית לשאלה גם היא כי זה "הלכה למשה מסיני".

6. ש: האם יש חובה שגודל הבתים של תפילין של יד ושל ראש יהיו זהים?
ת: לא, הם יכולים להיות זהים ויכולים להיות שונים בגודלם. אין עניין שיהיו דווקא באותו הגודל.

7. ש: האם מותר לקצר את רצועות התפילין?
ת: עקרונית מותר אף עדיף שלא. חשוב לזכור שנער מתחיל להניח תפילין בגיל 13 וממשיך לגדול ולגבוה. האורך הסטנדרטי של רצועות התפילין של ראש הוא 3 מטרים ורצועת היד היא 4.5 וכדאי שיישארו ככה. רצועות איכותיות יחזיקו שנים רבות במידה ולא נעשה בהם שום שינוי.

8. ש: למה מניחים את התפילין של יד על הזרוע קרוב ללב?
ת: מכיוון שהלב מסמל את הרגש. הנחת תפילין מורכבת משכל (תפילין של ראש) רגש (תפילין של יד שממוקמים על שריר הקיבורת בסמוך ללב) והכריכות על הזרוע ועל כף היד שמסמלות את המעשה.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

• ש: איפה ישנה חובה לקבוע מזוזה?
  ת: חובה לקבוע מזוזה בכל חדר מגורים בבית או בעסק בו יש פתח. הדגש ההלכתי הוא על הכניסה לבית וכניסה לחדר מוגדרת ככזו שיש בה משקוף אנכי או קורה המחייבת קביעת מזוזה.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בשירותים?
  ת: לא! אין קובעים מזוזה בכניסה לשירותים או המקלחת.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה במרפסת?
  ת: מעיקר הדין אין חובה לקבוע מזוזה במרפסת, ויש הקובעים מזוזה גם במרפסת אך ללא ברכה.
• ש: אילו עוד חללים חייבים במזוזה?
  ת: חדר הארונות וחדר הכביסה גם הם חייבים במזוזה במידה והגודל שלהם הוא לפחות 2 מטרים על 2 מטרים.
• ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בבת עסק?
  ת: בבתי עסק ומשרדים החובה הינה פחותה אם כי מומלצת ואף תורמת להצלחתו של בית העסק ולשמירה על הנמצאים בו. למבנים ציבוריים ועסקים ניתן לרכוש מזוזות פחות מהודרות, אך הן חייבות להיות מזוזות כשרות.
• ש: מי יכול לקבוע מזוזה, גבר או אישה?
  ת: לכתחילה רצוי שהגבר יקבע את המזוזה אך אם אין אפשרות גם אישה יכולה לקבוע מזוזה.
• ש: האם מותר לגור בבית ללא מזוזה?
  ת: בארץ ישראל אסור לגור בבית ללא מזוזה. עם הכניסה לדירה חדשה חייבים לקבוע מזוזה בפתח הבית.
• ש: מתי במהלך היממה מותר לקבוע מזוזה?
  ת: ניתן לקבוע מזוזה בכל שעה ביום ובלילה.
• ש: מה חשוב לדעת לפני שקונים מזוזות?
  ת: לפני הכול חשוב לדעת ממי קונים. כמו בתפילין, השוק מוצף במזוזות לא כשרות שהכיתוב בהן הוא על נייר או על קלף לא כשר או שיש טעויות בכתיבה. חשוב לקנות את המזוזות רק בבית עסק מוסמך כדי לוודא שהמזוזות נכתבו על ידי סופר סת"ם.
• ש: האם מותר להביא מזוזות כמתנה?
  ת: בהחלט. מזוזות ובעיקר אם הן מהודרות ומעוצבות בחלקן החיצוני יכולות להיות מתנה מושלמת לחנוכת בית או עסק.
• ש: האם יש הבדל בין כתב אשכנזי לכתב ספרדי?
  ת: כן, יש הבדל. לכתחילה אשכנזי צריך לקנות מזוזה עם כתב אשכנזי וספרדי עם כתב ספרדי אך בדיעבד שני סוגי הכתבים כשרים לכולם.
• ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
  ת: המנהג הוא בכל שנה בחודש אלול לקראת הימים הנוראים, אך מי שלא יכול מכל סיבה שהיא, צריך לבדוק את המזוזות אחת לשלוש שנים וחצי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת"ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר "קודש נט" – למכירת תשמישי קדושה

כדאי לדעת שכיום ניתן למצוא במקומות רבים תפילין כשרות, מהודרות ובאיכויות שונות. אולם לא כל התפילין נוצרו שוות, ולכן אז היכן כדאי למצוא מקום שידאג לספק לך תפילין איכותיות ועמידות? ומה חשוב לדעת בעת בחירת התפילין? במאמר הקצר הבא נעשה את מירב המאמצים לתת לך כמה דגשים חשובים בדרך לבחירת תפילין מעולות.

מזל טוב! בשבח והודיה לבורא עולם אתה מתקרב לגיל מצוות. גיל 13 הוא גיל מיוחד במינו, ונהוג לראות בו את השלב בחיים שבו מילד קטן – אתה הופך לבוגר עם כל המשתמע מכך – כולל קבלת אחריות על קיום המצוות. ואם במצוות עסקינן, הרי שאי אפשר לדון בכניסתך לגיל המצוות בלי לדבר על מצוות התפילין.

אז מה חשוב לדעת בקניית תפילין?

בחירת תפילין היא החלטה כבדת משקל, משום שהתפילין הן מצווה גדולה ומרכזית במסורת העם היהודי. לכן, כאשר ברצונך לבחור תפילין איכותיות במיוחד – חשוב לשים לב למספר דברים הנוגעים לאיכות התפילין עצמן וגם החנות שממנה החלטת לרכוש:

• כשרות – הכשרות היא חלק ומרכזי וחשוב. לכן, כאשר ברצונך לרכוש תפילין מומלץ לבדוק מול החנות שהיא מספרת כשרות מטעם הרבנות הראשית לישראל.
• סוגי תפילין – הדבר השני מדבר על סוגי התפילין. מומלץ לבדוק שברשותה של החנות כל סוגי התפילין בין אם יש צורך בתפילין רבנו תם, תפילין רגילות ובגדלים שונים.
• שירות – הנושא האחרון שהוא רציני וחשוב אותו מומלץ לבדוק מול החנות הוא נושא השירות. מומלץ לבדוק מול החנות שהיא מוכרת את מוצריה בצורה מאובטחת ומספקת שירותים לכל חלקי הארץ.

קניית תפילין כשרות ומהודרות בצורה בטוחה בקודש נט

קודש נט מספקת מגוון רחב של מזוזות, תפילין ומוצרי יודאיקה שונים. התפילין והמזוזות שלנו עם תעודות מטעם הרבנות הראשית לישראל ללא שום פערי תיווך ובאיכות גבוהה במיוחד. נוסף על כך, ניתן לבצע אצלנו הזמנות ברכישה מאובטחת אונליין, המשלוח יגיע עד לפתח ביתך לכל חלקי הארץ – וניתן אף לבצע אצלנו הזמנות גם למדינות אחרות.

קניית תפילין כשרות ומהודרות מסופר מוסמך עד פתח הבית

כמו שככל הנראה מובן וברור לך עכשיו, כניסה לגיל מצוות כוללת בתוכה מצוות גדולות וחשובות והתפילין היא אחת המרכזיות בתוכה. לכן, כאשר מדובר בהחלטה חשובה כמו קניית תפילין שילוו אותך במשך זמן רב, אנו ממליצים לא לקחת סיכון מיותר ולבחור בטוב ביותר.

בקודש נט נדאג להעמיד לרשותך תפילין מהודרות ואיכותיות עם תעודות כשרות מטעם הרבנות הראשית ובשירות מהיר ומאובטח עד לפתח הבית – לכל חלקי הארץ ואף מחוצה לה. ביכולתך לבצע הזמנה ממש עכשיו כאן באתר.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על הנחת וקניית תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה