שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ' סוכה ג. "תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. " וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (סימן ק"ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס' רפ"ו ס"ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי' אין בהם ד' אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק"א "דמצד עצמותו פטור ממזוזה" ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד' על ד' אך יש בו כדי לרבע ד' על ד' (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא"ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד' על ד' וכן בהגהת הט"ז כתב שגם הרמב"ם מודה לזה "ולפי הנראה דהרמב"ם בעי ג"כ ריבוע ממש"
א"כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד' אמות על ד' אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) "אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי"
וכן פסקו הרמב"ם והטור והשו"ע (רפ"ו ס"יד) "בית שאין לו תקרה פטור".

א"כ נראה מדברי הפוסקים הנ"ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד' אמות על ד' אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל (ס' צ"ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס"ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (שם).

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב (יבי"א ח"ד, ס"כג וביחוה דעת ח"ד עמ' רס') שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב',ז') "אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי"ל) ",
ואיתא בעירובין (מו:) "הלכה כר' יוסי מחבריו" וכן כתבו התוס' בתענית (כח.) " דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו." וכ"כ עוד ראשונים.

א"כ נראה שהעיקר להלכה כר' יוסי וכדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב"ילקוט יוסף" אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס"מ על 196 ס"מ, וע' ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ"א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ"ח)

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה