ש: איפה קובעים מזוזה?
ת: בצידה הימני של הכניסה למבנה בשליש העליון של המשקוף.

ש: אם קבע וגילה שהיא לא במקום הנכון? (לא בשליש העליון)
ת: צריך להסירה ולקבוע אותה שוב בברכה.

ש: ממה מורכבת מזוזה?
ת: קופסה קשיחה ובתוכה יריעת קלף.

ש: אילו פרשיות כתובות על הקלף?
ת: על הקלף כתובות הפרשיות "שמע ישראל" "והיה אם שמוע"

ש: האם יש חשיבות לסדר הפרשות?
ת: כן. הסדר הוא שמע ולאחר מכן והיה אם שמוע. אם הסדר הפוך המזוזה פסולה.

ש: מהו טעם המצווה?
ת: תזכורת לאדם על אמונתו ואהבתו את הקב"ה.

ש: האם יש סגולה במזוזה?
ת: אכן. לפי האמונה היהודית המזוזה שומרת על יושבי הבית גם כשהם מחוצה לו.

ש: מי כותב את פרשיות התפילין?
ת: אך ורק סופר סתם שהוסמך לכך.

ש: על איזה קלף נכתבות הפרשיות?
ת: הפרשיות צריכות להיכתב על קלף אחד מיריעת עור של בהמה כשרה.

ש: האם הכתיבה בקלף היא רק על צד אחד?
ת: נהוג לכתוב בצידו האחורי של הדלף את האותיות ש-ד-י שהן גם ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל

ש: באילו פתחים חובה לקבוע מזוזה?
ת: בפתח בית מגורים, פתחי חדרים, שערי חצרות אם יש, שערי יישובים אם יש כניסה מסודרת.

ש: איפה לא קובעים מזוזה?
ת: בפח חדר שירותים, חדר רחצה וכדומה

ש: האם יש חובה בהידור של המזוזה?
ת: לא, אפשר גם לקבוע מזוזה פשוטה אך חובה שתעמוד בדרישות ההלכה.

ש: מי חייב לקבוע את המזוזה?
ת: חובת הקביעה היא על בני הבית המתגוררים בו.

ש: האם צריך לברך שוב על מזוזה שנשלחה לבדיקה?
ת: היא הבדיקה חזרה למחרת ואילך צריך לברך שוב.

ש: מה מברכים בעת קביעת מזוזה?
ת: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".

ש: באיזו צורה קובעים את המזוזה?
ת: ספרדים נוהגים כשהיא ישרה ואשכנזים כשהיא באלכסון.

ש: האם מברכים על כל מזוזה?
ת: אם קובעים כמה מזוזות ביחד מברכים רק על הראשונה

ש: האם קובעים מזוזה גם אם אין משקופים בולטים?
ת: אכן, כל כניסה מחויבת במזוזה גם אם אין בה משקוף.

ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: לפי התלמוד הבבלי מזוזה פרטית פעמיים ב-7 שנים ומזוזה במקום ציבורי פעמיים ב-50 שנה.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מאיפה זה הגיע?

מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המלוות את האדם באופן קבוע בחייו, סממן חיצוני בכל בית יהודי. מקור החיוב נמצא בפרשיות “שמע ישראל” “והיה אם שמוע” שבהם נאמר “וכתבתם (את הדברים הנאמרים בפרשיות אלו) על מזוזות (משקוף) ביתך”

וכן מסביר הרמב”ם את חובת הזהירות במצווה ומהות כוונתה:
"חייב אדם להִיזהר במזוזה, מפני שהיא חובת הכל תמיד, וכל זמן שייכנס ויצא יפגע בייחוד השם שמו של הקדוש ב"ה, ויזכור אהבתו, ויֵעור משנתו ושגִיותָיו בהבלי הזמן, ויֵדע שאין דבר העומד לעולם ולעולמי עולמים, אלא ידיעת צור העולם, ומיד הוא חוזר לדעתו והולך בדרכי מישרים" (הלכות תפילין ומזוזה, פרק ו, יג).

מי חייב?

חיוב התקנת המזוזה חל על כל בית שיהודי גר בו. ומאחר ואין זו מצווה התלויה בזמן – אין הבדל בחיובה בין גברים לנשים. ולכן גם אישה יכולה להתקין את המזוזה בבית, ואם האישה גרה לבדה , היא אף חייבת לעשות כן.

מיקום המזוזה?

את המזוזה יש לקבוע בתוך השליש העליון של הפתח (ז”א שאם נחלק את גובה המשקוף לשלוש, אזי המזוזה תמצא במיקום כלשהו בשליש העליון), עד למרחק של טפח (כעשרה ס"מ) מהמשקוף (החלק הקרוב לבית), בצד ימין של הנכנס. מקום זה נועד להביא למימוש המטרה הרעיונית של המצווה – ראיית המזוזה בזמן כניסה ויציאה מהבית

צריך טקס?

מאחר ומצוות המזוזה, היא חובת הדיירים בבית, ויש בעיה גדולה לישון בבית ללא מזוזה אפילו בדרך ארעי – לכן, יש להתקין מזוזה מיד עם הכניסה לבית החדש במידה ומתכננים לישון בו באותו לילה, אף אם אין מניין אנשים שיוכלו להגיע.
ויברך לפני קביעת המזוזה : "בָּרוּךְ אַתָּה יְי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִקְבוֹעַ מְזוּזָה".

 

עם כל זאת, אף שעצם התקנת המזוזות אינו מצריך מניין, מאחר ובדר”כ מדובר בבית חדש (חדש ממש, או חדש לקונה/שוכר) , נוהגים ממילא לציין את הכניסה לבית במנהג חנוכת הבית (שלו דין בפני עצמו) ולכן כדאי לעשות את טקס חנוכת הבית וקביעת המזוזה במניין.

 

שאלה לסיום: נתקלתי בסיטואציה של חדר בלי מזוזה, האם אני יכול לישון בו?

בקיצור נמרץ, לפי רוב הדעות בשעת הדחק גדולה, מותר לישון באופן ארעי בבית ללא מזוזה, ובמיוחד אם יש מזוזה בכניסה לבית. אך מאחר ויש בעניין סכנה וכן יש האומרים שכל עוד יש לו מקום אחר עם מזוזה שיכול לישון בו צריך ללכת לשם, לכן עדיף לקבוע מזוזה מיד בלי שיהוי אף של לילה אחד.

 

אצלנו בקודש נט תוכלו ליצור קשר בנושאי קניית מזוזה, שאלות הלכתיות ועוד..
מחכים לשמוע מכם!

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


אם יצא לכם מתישהו להתעכב על צורת הנחת המזוזה בפתחי בתים שונים כנראה שהבחנתם שלעיתים המזוזה מונחת באופן ישר (מקביל למשקוף) ולעיתים היא מוטה באלכסון.
מה הסיבות לשוני במנהג, ואיך עלי לנהוג?

התלמוד הבבלי במסכת מנחות (לג.) מביא את דברי רבי יהודה בשם רב: 'עשאה כמין נגר פסולה”

רש”י ור”ת (כן, אותם אלו שחלקו לגבי התפילין) נחלקו בהבנת המושג “נגר”:
רש”י (שם ד”ה, “עשאה”;”פסולה”) סובר שפירושו שוכב (מאוזן למשקוף) ור”ת (שם, תוסד”ה “הא”) סובר שפירושו עומד זקוף (מקביל למשקוף)

להלכה פסק השו”ע: (יו"ד סי' רפט סעי' ו) “צריכה להיות זקופה..” אך הרמ"א (שם) כתב: 'וכן נהגו. אבל יש אומרים …צריכה להיות שכובה.. והמדקדקים יוצאים ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון, וכן ראוי לנהוג..”

 

למסקנה: הספרדים נוהגים כדעת מרן השו”ע ומניחים מזוזותיהם בצורה זקופה, מקבילה למשקוף. ואילו מנהג האשכנזים כדעת הרמ”א להניחה מוטה מעט בצורת אלכסון (כשראשה העליון נוטה לכיוון פנים הפתח).

 

הצילו, המשקוף צר מדי!

המשקוף שלי צר מדי? האם להניחו מעט באלכסון מחוץ למשקוף או זקוף בתוך המשקוף?

כתב היד הקטנה (מזוזה פ"ג הט"ז) והפתחי תשובה (יו"ד סי' רפט סק"ט) כי עדיף להניחה זקופה וכולה בתוך המשקוף. כיוון שלדעת פוסקים רבים אינו יוצא ידי חובה כאשר המזוזה אינה בתוך הפתח עצמו (עיי”ש).

 

מדוע דווקא בדין המזוזה לא הכריעו כדרך הפסיקה ההלכתית (זקוף או שוכב) וראו לעשותפשרהבין השיטות (מוטה באלכסון), באופן שאף אחת מהשיטות לא מתקיימת במלואה?

ראיתי בשם הרב צבי וינברג שבחנוכת הבית של אחד ממקורבי מרן הגראי"ל שטינמן זצוק”ל אמר הרב , שדין זה שקובעים באלכסון את המזוזה בפתח הבית, בא לרמז על הנהגת הבית הרצויה – היסוד החשוב ביותר לקיומו של בית, הוא לדעת להתפשר, באופן שאף צד אינו מתעקש ועומד על שלו אלא בא לקראת חברו. ומאחר שמזוזה נמצאת בפתח הבית ובכניסה אליו, נקטו לגביה דרך פשרה, כדי ללמד באופן סמלי, שעל כך בנוי הבית…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

 

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ' סוכה ג. "תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. " וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (סימן ק"ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס' רפ"ו ס"ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי' אין בהם ד' אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק"א "דמצד עצמותו פטור ממזוזה" ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד' על ד' אך יש בו כדי לרבע ד' על ד' (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא"ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד' על ד' וכן בהגהת הט"ז כתב שגם הרמב"ם מודה לזה "ולפי הנראה דהרמב"ם בעי ג"כ ריבוע ממש"
א"כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד' אמות על ד' אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) "אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי"
וכן פסקו הרמב"ם והטור והשו"ע (רפ"ו ס"יד) "בית שאין לו תקרה פטור".

א"כ נראה מדברי הפוסקים הנ"ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד' אמות על ד' אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל (ס' צ"ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

 

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס"ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

 

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (שם).

 

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב (יבי"א ח"ד, ס"כג וביחוה דעת ח"ד עמ' רס') שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב',ז') "אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי"ל) ",
ואיתא בעירובין (מו:) "הלכה כר' יוסי מחבריו" וכן כתבו התוס' בתענית (כח.) " דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו." וכ"כ עוד ראשונים.

א"כ נראה שהעיקר להלכה כר' יוסי וכדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב"ילקוט יוסף" אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס"מ על 196 ס"מ, וע' ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ"א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ"ח)

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מה? למה? מתי? הכל על קניית מזוזה

מה?
פירוש המילה "מזוזה" בעברית היא משקוף צידי הדלת, אולם כיום משתמשים במילה מזוזה כשם לתשמיש הקדושה המוכר.

בשונה ממה שאנשים חושבים בדרך כלל, מזוזה היא למעשה פיסת קלף המונחת בתוך מה שנקרא "בתי המזוזה" (החלק המקובע לדלת, הבולט מהמשקוף). בקלף המזוזה כתובות פרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמוע", בכתב אשורי (הכתב הנוהג היום בישראל) המשמש גם ספרי תורה.
את הקלף מגלגלים מסופו לתחילתו (עוטפים אותו בדרך כלל בניילון ,על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר), ומכניסים אותו ל"בית המזוזה" העשוי מחומרים שונים כגון פלסטיק, מתכת או עץ, וקובעים אותו בדופן פתח הבית.
המזוזה יכולה להיות בגדלים שונים, אך המהדרים במצווה נוהגים להזמין מזוזות שבהן הקלף גדול, מכיוון שבקלף קטן האותיות גם הן קטנות ועלול ליפול בהן ספקות כשרות הלכתיים.

 

למה?
מקור מצוות מזוזה נלמד מהמילים הכתובות בפרשיות המזוזה עצמה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו', ט'; דברים י"א, כ').
חז"ל אמרו כי טעם המצווה הינה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של ה' אחד (ספר החינוך מצוה תכ"ג), ולספק הגנה מן המזיקים על שוכני הבית, בזכות קיום המצווה(מעם לועז, פרשת עקב).

כמו כן, במקורות חז"ל נכתב כי מצווה זו היא אחת מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין‏‏.
וכן מפורש בה שכר מצוותה: "וכל הזהיר בה (במצוות מזוזה) יאריכו  ימיו וימי בניו שנאמר (כך כתוב בפרשיות המזוזה) 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם..'  והזהיר בה זוכה גם לדירה נאה וכו' " (ילקו"ס בשם הש"ע)

ויש הנוהגים לנשק את המזוזה בכניסה וביציאה מהפתח, להראות את חביבות המצווה עליהם.

מתי לבדוק מזוזה?
ההלכה מחייבת לבדוק את מזוזות הבית פעמיים בשבע שנים.
אולם רבים תולים את המקור של בעיות בריאות ופרנסה בכשרות המזוזות שלהם, ובודקים אם המזוזות אינן חלילה פגומות בשעת צרה.

 

ואף מצאנו בספרי חז"ל מספר מקורות לכך שהמזוזה הינה סגולה לשמירה:
מסופר על אונקלוס הגר שכאשר באו שלוחיו של אדריאנוס הקיסר לקחתו למאסר, בעת שהוציאוהו מביתו ראוהו מנשק את המזוזה, ושאלוהו מדוע הוא עושה כך, ענה להם אונקלוס הגר: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ".

וכן נהגו לכתוב את אותיות 'ש'  'ד'  'י' מחוץ למזוזה, שזהו אחד משמותיו של הקב"ה, ודורשי רשומות דרשו שזהו ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל.

גם השו"ע הזכיר את עניין השמירה, אך הדגיש שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה, אלא משום שכך ציווה הקב"ה.

גם הרמב"ם מחה כנגד אלו הרואים במזוזה קמיע: "…שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה. אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנאת עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם".

ואכן, מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המקוימות ביותר בעם היהודי. מסופר על ד"ר 'גארת' רייזמן', האסטרונאוט היהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, שכאשר הגיע לתחנת החלל על סיפון מעבורת החלל  "אנדבור", הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

 


1. ש: למה המזוזה על קלף מעור?
ת: בשביל שמזוזות יישארו כשרות הן צריכות להיות איכותיות. איכות זה אומר בין השאר הישרדות שנים ארוכות וקלף מעור נותן את המענה הרצוי. קלף מעור במזוזות זו הלכה למשה מסיני אך יש בה גם היגיון – שמירה על איכות גבוהה.

2. ש: למה מי שכותב את פרשיות המזוזה צריך להיות סופר סת"ם?
ת: סת"ם אלו ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סופר סת"ם הוא מי שמומחה בכתיבה של אלו, כתיבה ידנית ולא באמצעות מחשב ומדפסת ויש הלכות שונות שנוגעות לכתיבת סת"ם, הלכות אותן סופר הסת"ם צריך לדעת על בוריין. כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לפסול את הכתב וסופר סת"ם הוא מי שלא רק מכיר את ההלכות הרלוונטיות אלא יש לו את המיומנות והדיוק הנדרשים על מנת שמה שייצא תחת ידיו יהיה כשר.

3. ש: למה צריך להתקין מזוזה דווקא בפתח הבית?
ת: המזוזה באה להזכיר לנו את יציאת מצרים ואת מכת בכורות בה הצטוו היהודים למרוח את דם קורבן הפסח על המשקוף כדי שהקב"ה "ידע" שזהו בית של יהודים וידלג אליו. למזוזה בפתח הבית יש גם עניין רוחני ומדורי דורות היא מותקנת בכדי לשמור על דרי הבית.

4. ש: למה מתקינים את המזוזות דווקא על משקוף הדלת?
ת: כפי שציינו, מריחת הדם התבצעה על משקוף הדלת ולפיכך צריך להתקין גם כיום את המזוזה על המשקוף.

5. ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: את המזוזות צריך לבדוק אחת לשלוש וחצי שנים. רבים נוהגים היום לבדוק אחת לשנה ותקופת הימים הנוראים (בין ראש השנה ליום כיפור) הם זמן מצוין לעשות את זה.
(שו"ת יחווה דעת חלק א' סימן מ"ט)

6. ש: איך אפשר להיות בבית שהמזוזות בו נלקחו לבדיקה?
ת: באופן עקרוני, עדיף לא לשהות בחדר בו אין מזוזה בין אם היא נלקחה לבדיקה או מכל סיבה אחרת. אך מדובר על משהו שקשה ליישום מכיוון שלעיתים מזוזות נלקחות לבדיקה לכמה ימים ולכן, חשוב שתהיה מזוזה בפתח הבית כל זמן ששאר המזוזות בבדיקה ולאחר מכן ניתן לקחת את אחת המזוזות שנבדקו ולקבוע אותה במקום המזוזה הקבועה בפתח עד שגם זאת תחזור מבדיקה.

7. ש: האם חובה לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית\לחדר?
ת: ראשית, עניין נישוק המזוזה הוא מנהג ולא הלכה. הסיבה להנחת היד על המזוזה הוא כדי להיזכר בתוכנה ובמחויבות שלנו לבורא העולם. יש דעות שונות האם צריך לנשק בכל חדר והאם בכל כניסה ויציאה או רק פעם ביום. הלכה למעשה, עיקר העניין הוא בפתח הבית וכשיוצאים ממנו ונכנסים אליו פעם אחת.

8. ש: האם מותר להעביר מזוזות מדירה ישנה לדירה חדשה או שצריך לרכוש חדשות?
ת: אם ישנה אפשרות עדיף לא להעביר מזוזות מדירה ישנה לחדשה. אפשר להשאיר את המזוזות בבית הישן ושהדייר החדש ישלם עליהן או להשאיר מזוזות פשוטות (אך כשרות) ואת המהודרות אם הן כאלו להעביר לדירה החדשה. ישנן דעות מקילות שאומרות שבדיעבד ניתן להעביר מזוזות ממקום למקום.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מזוזה מחיר

מדוע ישנם פערים בין עלויות של תשמישי קדושה? האם אפשר לתקן מזוזה?

תשמישי קדושה מתומחרים לפי החומרים שבהם משתמשים על מנת לייצר אותם. כמו כן, יש להביא בחשבון את משך הזמן הנדרש להכנה וייצור של תשמישי הקדושה. פרמטרים אלו יוצרים פערים יחסית גדולים בין עלויות של תשמישי קדושה, אך משתלם להשקיע בהם. למעשה, בהשקעה חד פעמית על מזוזה מחיר מסוים יכול להשתלם גם לטווח הארוך כי הוא חוסך את הצורך בהחלפתה על רקע בלאי ונזק לאותיות.

מזוזה ישירות מהסופר – כדי לחסוך לך זמן וכסף

באתר קודש נט גאים להציג בפניך קטלוג מרשים של תשמישי קדושה מכל סוג. אצלנו יתאפשר לך לקנות מזוזה על קלף ישירות מסופר סת"ם, כאשר המשמעות היא חיסכון עצום בעלויות התיווך – מבלי להתפשר על האיכות. כמו כן, הרכישה באתר קודש נט מתבצעת בצורה מאובטחת, המשלוח יגיע עד אליך לבית ונציגינו ישמחו לעמוד לרשותך עם תשובות לכל השאלות.

ברכישת מזוזה מחיר מושפע מאורך הקלף

ברכישת מזוזה מחיר מושפע משני פרמטרים עיקריים. ראשית, בתוך המזוזה יש קלף שעליו נכתבות שתי פרשיות מהמקרא בכתב סת"ם. כאשר המזוזה ארוכה וניתן לכתוב את אותיות הסת"ם בכתב גדול, משך הזמן הנדרש קצר יותר לעומת במקרים שבהם המזוזה קצרה ויש צורך לכתוב אותיות קטנות. זהו גורם שמשפיע על המחיר כי הוא מתווה את משך הזמן המושקע על ידי סופר סת"ם.

השפעת בית המזוזה על המחיר

הפרמטר השני שמשפיע על המחיר הוא בית המזוזה שאליו מכניסים את הקלף. ברכישת מזוזה ניתן לראות הבדלים בין עלויות של מבנה מעץ, פלסטיק או מתכת. יתרה על כך, את הפלסטיק ניתן להשיג ברמות איכות שונות: לצד פלסטיק שקוף יש גם פלסטיק צבעוני ואת העץ או המתכת אפשר להשיג בעיצובים מרשימים ויוקרתיים.

תיקון לעומת רכישת מזוזה חדשה

דרישות "כסדרן" קובעות שכמעט לא ניתן לתקן מזוזה שנפסלה. עם זאת, פסילה של מזוזה היא בהחלט שכיחה בגלל המיקום שלה על החלק החיצון של הפתח. הפתרון הוא להחליף את המזוזה לגמרי על רקע חשש לפסילה ולהביא אותה לבדיקה אחת לכמה שנים. בכל מקרה, עלות המזוזה משתלמת בגלל חשיבותה ביהדות.

על תשמישי קדושה לא מתפשרים

קודש נט הוא אתר האינטרנט שחיכית לו על מנת לרכז תחת קורת גג אחת את היתרונות של רכישת תשמישי קדושה ישירות מסופר סת"ם. אנו מבינים בדיוק כמוך שעל תשמישי קדושה לא מתפשרים, לכן מתחייבים לשלוח אליך מזוזה כשרה ישירות מהסופר. זכרו ברכישת מזוזה מחיר הוא רק חלק מרשימת היתרונות שלנו.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה