ש: איפה קובעים מזוזה?
ת: בצידה הימני של הכניסה למבנה בשליש העליון של המשקוף.

ש: אם קבע וגילה שהיא לא במקום הנכון? (לא בשליש העליון)
ת: צריך להסירה ולקבוע אותה שוב בברכה.

ש: ממה מורכבת מזוזה?
ת: קופסה קשיחה ובתוכה יריעת קלף.

ש: אילו פרשיות כתובות על הקלף?
ת: על הקלף כתובות הפרשיות “שמע ישראל” “והיה אם שמוע”

ש: האם יש חשיבות לסדר הפרשות?
ת: כן. הסדר הוא שמע ולאחר מכן והיה אם שמוע. אם הסדר הפוך המזוזה פסולה.

ש: מהו טעם המצווה?
ת: תזכורת לאדם על אמונתו ואהבתו את הקב”ה.

ש: האם יש סגולה במזוזה?
ת: אכן. לפי האמונה היהודית המזוזה שומרת על יושבי הבית גם כשהם מחוצה לו.

ש: מי כותב את פרשיות התפילין?
ת: אך ורק סופר סתם שהוסמך לכך.

ש: על איזה קלף נכתבות הפרשיות?
ת: הפרשיות צריכות להיכתב על קלף אחד מיריעת עור של בהמה כשרה.

ש: האם הכתיבה בקלף היא רק על צד אחד?
ת: נהוג לכתוב בצידו האחורי של הדלף את האותיות ש-ד-י שהן גם ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל

ש: באילו פתחים חובה לקבוע מזוזה?
ת: בפתח בית מגורים, פתחי חדרים, שערי חצרות אם יש, שערי יישובים אם יש כניסה מסודרת.

ש: איפה לא קובעים מזוזה?
ת: בפח חדר שירותים, חדר רחצה וכדומה

ש: האם יש חובה בהידור של המזוזה?
ת: לא, אפשר גם לקבוע מזוזה פשוטה אך חובה שתעמוד בדרישות ההלכה.

ש: מי חייב לקבוע את המזוזה?
ת: חובת הקביעה היא על בני הבית המתגוררים בו.

ש: האם צריך לברך שוב על מזוזה שנשלחה לבדיקה?
ת: היא הבדיקה חזרה למחרת ואילך צריך לברך שוב.

ש: מה מברכים בעת קביעת מזוזה?
ת: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה”.

ש: באיזו צורה קובעים את המזוזה?
ת: ספרדים נוהגים כשהיא ישרה ואשכנזים כשהיא באלכסון.

ש: האם מברכים על כל מזוזה?
ת: אם קובעים כמה מזוזות ביחד מברכים רק על הראשונה

ש: האם קובעים מזוזה גם אם אין משקופים בולטים?
ת: אכן, כל כניסה מחויבת במזוזה גם אם אין בה משקוף.

ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: לפי התלמוד הבבלי מזוזה פרטית פעמיים ב-7 שנים ומזוזה במקום ציבורי פעמיים ב-50 שנה.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


אם יצא לכם מתישהו להתעכב על צורת הנחת המזוזה בפתחי בתים שונים כנראה שהבחנתם שלעיתים המזוזה מונחת באופן ישר (מקביל למשקוף) ולעיתים היא מוטה באלכסון.
מה הסיבות לשוני במנהג, ואיך עלי לנהוג?

התלמוד הבבלי במסכת מנחות (לג.) מביא את דברי רבי יהודה בשם רב: ‘עשאה כמין נגר פסולה”

רש”י ור”ת (כן, אותם אלו שחלקו לגבי התפילין) נחלקו בהבנת המושג “נגר”:
רש”י (שם ד”ה, “עשאה”;”פסולה”) סובר שפירושו שוכב (מאוזן למשקוף) ור”ת (שם, תוסד”ה “הא”) סובר שפירושו עומד זקוף (מקביל למשקוף)

להלכה פסק השו”ע: (יו”ד סי’ רפט סעי’ ו) “צריכה להיות זקופה..” אך הרמא (שם) כתב: ‘וכן נהגו. אבל יש אומרים …צריכה להיות שכובה.. והמדקדקים יוצאים ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון, וכן ראוי לנהוג..”

 

למסקנה: הספרדים נוהגים כדעת מרן השו”ע ומניחים מזוזותיהם בצורה זקופה, מקבילה למשקוף. ואילו מנהג האשכנזים כדעת הרמ”א להניחה מוטה מעט בצורת אלכסון (כשראשה העליון נוטה לכיוון פנים הפתח).

 

הצילו, המשקוף צר מדי!

המשקוף שלי צר מדי? האם להניחו מעט באלכסון מחוץ למשקוף או זקוף בתוך המשקוף?

כתב היד הקטנה (מזוזה פ”ג הט”ז) והפתחי תשובה (יו”ד סי’ רפט סק”ט) כי עדיף להניחה זקופה וכולה בתוך המשקוף. כיוון שלדעת פוסקים רבים אינו יוצא ידי חובה כאשר המזוזה אינה בתוך הפתח עצמו (עיי”ש).

 

מדוע דווקא בדין המזוזה לא הכריעו כדרך הפסיקה ההלכתית (זקוף או שוכב) וראו לעשותפשרהבין השיטות (מוטה באלכסון), באופן שאף אחת מהשיטות לא מתקיימת במלואה?

ראיתי בשם הרב צבי וינברג שבחנוכת הבית של אחד ממקורבי מרן הגראי”ל שטינמן זצוק”ל אמר הרב , שדין זה שקובעים באלכסון את המזוזה בפתח הבית, בא לרמז על הנהגת הבית הרצויה – היסוד החשוב ביותר לקיומו של בית, הוא לדעת להתפשר, באופן שאף צד אינו מתעקש ועומד על שלו אלא בא לקראת חברו. ומאחר שמזוזה נמצאת בפתח הבית ובכניסה אליו, נקטו לגביה דרך פשרה, כדי ללמד באופן סמלי, שעל כך בנוי הבית…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

 

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ’ סוכה ג. “תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. ” וכן פסקו הרמב”ם והשו”ע. וכן פסק בשו”ת צור יעקב (סימן ק”ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס’ רפ”ו ס”ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי’ אין בהם ד’ אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק”א “דמצד עצמותו פטור ממזוזה” ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד’ על ד’ אך יש בו כדי לרבע ד’ על ד’ (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא”ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד’ על ד’ וכן בהגהת הט”ז כתב שגם הרמב”ם מודה לזה “ולפי הנראה דהרמב”ם בעי ג”כ ריבוע ממש”
א”כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד’ אמות על ד’ אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) “אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי”
וכן פסקו הרמב”ם והטור והשו”ע (רפ”ו ס”יד) “בית שאין לו תקרה פטור”.

א”כ נראה מדברי הפוסקים הנ”ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד’ אמות על ד’ אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז”ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות “ביתך”, ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו”ת מהרי”ל (ס’ צ”ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי”ל:

 

“פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר”. ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס”ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

 

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי”ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו”ת צור יעקב (שם).

 

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, כתב (יבי”א ח”ד, ס”כג וביחוה דעת ח”ד עמ’ רס’) שהמחלוקת הזו בין המהרי”ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב’,ז’) “אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי”ל) “,
ואיתא בעירובין (מו:) “הלכה כר’ יוסי מחבריו” וכן כתבו התוס’ בתענית (כח.) ” דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו.” וכ”כ עוד ראשונים.

א”כ נראה שהעיקר להלכה כר’ יוסי וכדברי המהרי”ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו”ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ”ל, שההלכה היא כדעת המהרי”ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ”ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא”ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב”ילקוט יוסף” אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס”מ על 196 ס”מ, וע’ ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ”א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח”ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ”ח)

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מה? למה? מתי? הכל על קניית מזוזה

מה?
פירוש המילה “מזוזה” בעברית היא משקוף צידי הדלת, אולם כיום משתמשים במילה מזוזה כשם לתשמיש הקדושה המוכר.

בשונה ממה שאנשים חושבים בדרך כלל, מזוזה היא למעשה פיסת קלף המונחת בתוך מה שנקרא “בתי המזוזה” (החלק המקובע לדלת, הבולט מהמשקוף). בקלף המזוזה כתובות פרשיות “שמע ישראל” ו”והיה אם שמוע”, בכתב אשורי (הכתב הנוהג היום בישראל) המשמש גם ספרי תורה.
את הקלף מגלגלים מסופו לתחילתו (עוטפים אותו בדרך כלל בניילון ,על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר), ומכניסים אותו ל”בית המזוזה” העשוי מחומרים שונים כגון פלסטיק, מתכת או עץ, וקובעים אותו בדופן פתח הבית.
המזוזה יכולה להיות בגדלים שונים, אך המהדרים במצווה נוהגים להזמין מזוזות שבהן הקלף גדול, מכיוון שבקלף קטן האותיות גם הן קטנות ועלול ליפול בהן ספקות כשרות הלכתיים.

 

למה?
מקור מצוות מזוזה נלמד מהמילים הכתובות בפרשיות המזוזה עצמה: “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך” (דברים ו’, ט’; דברים י”א, כ’).
חז”ל אמרו כי טעם המצווה הינה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של ה’ אחד (ספר החינוך מצוה תכ”ג), ולספק הגנה מן המזיקים על שוכני הבית, בזכות קיום המצווה(מעם לועז, פרשת עקב).

כמו כן, במקורות חז”ל נכתב כי מצווה זו היא אחת מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין‏‏.
וכן מפורש בה שכר מצוותה: “וכל הזהיר בה (במצוות מזוזה) יאריכו  ימיו וימי בניו שנאמר (כך כתוב בפרשיות המזוזה) ‘למען ירבו ימיכם וימי בניכם..’  והזהיר בה זוכה גם לדירה נאה וכו’ ” (ילקו”ס בשם הש”ע)

ויש הנוהגים לנשק את המזוזה בכניסה וביציאה מהפתח, להראות את חביבות המצווה עליהם.

מתי לבדוק מזוזה?
ההלכה מחייבת לבדוק את מזוזות הבית פעמיים בשבע שנים.
אולם רבים תולים את המקור של בעיות בריאות ופרנסה בכשרות המזוזות שלהם, ובודקים אם המזוזות אינן חלילה פגומות בשעת צרה.

 

ואף מצאנו בספרי חז”ל מספר מקורות לכך שהמזוזה הינה סגולה לשמירה:
מסופר על אונקלוס הגר שכאשר באו שלוחיו של אדריאנוס הקיסר לקחתו למאסר, בעת שהוציאוהו מביתו ראוהו מנשק את המזוזה, ושאלוהו מדוע הוא עושה כך, ענה להם אונקלוס הגר: “מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב”ה – עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ”.

וכן נהגו לכתוב את אותיות ‘ש’  ‘ד’  ‘י’ מחוץ למזוזה, שזהו אחד משמותיו של הקב”ה, ודורשי רשומות דרשו שזהו ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל.

גם השו”ע הזכיר את עניין השמירה, אך הדגיש שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה, אלא משום שכך ציווה הקב”ה.

גם הרמב”ם מחה כנגד אלו הרואים במזוזה קמיע: “…שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה. אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנאת עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם”.

ואכן, מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המקוימות ביותר בעם היהודי. מסופר על ד”ר ‘גארת’ רייזמן’, האסטרונאוט היהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, שכאשר הגיע לתחנת החלל על סיפון מעבורת החלל  “אנדבור”, הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

 


מזוזות הן שמירה על החלל שבפתחו הן נקבעות. זה יכול להיות הבית שלכם, העסק, העמותה שאתם מנהלים או כל מבנה אחר ויש כללים הלכתיים באילו פתחים קובעים מזוזות ובאילו לא. מה שחשוב לא פחות הוא שהן תהיינה כשרות, שיעמדו בדרישות ההלכתיות ושיהיו תקינות.

אז איך קונים מזוזות? מה חשוב לוודא לפני שרוכשים אותן? הנה כמה טיפים שיכולים לסייע לכם ברכישת מזוזות איכותיות ובעיקר כשרות.

  1. המרכיב העיקרי הוא הקלף – יכול להיות שאתם דתיים, מסורתיים או חילוניים שרוצים להכניס פריט יהודי חשוב לבית או העסק שלכם ובבואכם לרכוש מזוזות אתם עשויים להתבלבל ולבחון בעיקר את בית המזוזה. בית המזוזה יכול להיות מפלסטיק, עץ, ברזל או כל חומר אחר אך מה שחשוב למעשה הוא מה שיש בתוך הקופסא. מה שבתוך הקופסא הוא הקלף שבו נכתבות הפרשיות על ידי סופר סת”ם. הן צריכות להיות כשרות ב-100%, בלי טעות ובלי שום מחיקה או אות חסרה. זו הסיבה גם שנהוג בפרק זמן מסוים לבדוק את המזוזות אם הן עדיין שלימות.

 

  1. מי הוא סופר הסת”ם? – הטיפ הקודם מוביל אותנו היישר אל הטיפ הנוכחי ברכישת מזוזות. הרי אמרנו שמה שחשוב זו לא הקופסא אלא הקלף עליו נכתבות הפרשיות וזה שכותב אותן הוא סופר סת”ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות) וחשוב לוודא שהסופר הוא בעל ניסיון, שיש לו רזומה בכתיבת מזוזות ושיש לו את כל התעודות וההסמכות הדרושות.

 

  1. מזוזה היא גם חפץ נוי – אז למרות שהחלק החיצוני פחות חשוב מבחינה יהודית והלכתית ומה שקריטי במזוזה הוא הקלף, קניית מזוזות יכולה להיות גם בהתאם לטעם אישי ולמראה העיצובי של הבית. יש חומרי גלם שונים שבהם מעצבים בתים ובהם זכוכית, עץ, אלומיניום ואחרים ובחירה של חנות בה תרכשו את המזוזות צריכה להיות גם בהתאם להיצע המזוזות המעוצבות שישנן. כמה שהאפשרויות תהיינה יותר מגוונות ככה תוכלו למצוא מזוזות שיתאימו לעיצוב הבית.

 

  1. כמה מזוזות אתם צריכים? – עוד מרכיב חשוב בבחירת החנות שתספק לכם את המזוזות אותן אתם צריכים הוא האם היא יכולה לעמוד בכמות המזוזות אותן אתם צריכים. כעיקרון, כל פתח חלל שהוא לא שירותים ומקלחת צריך מזוזה, ואם אתם צריכים לבית שלכם ולא משנה כמה חדרים יש בו מן הסתם לא תהיה בעיה. אבל מה אם אתם ארגון גדול, רשת עם סניפים וכדומה? חשוב שתוודאו מראש שהחנות יכולה לספק לכם את הכמות הדרושה לכם.

 

  1. שליח – בעידן האינטרנטי והמהיר, אתם לא צריכים לצאת מהבית בשביל קניית מזוזות. חנות אינטרנטית איכותית עם שירותי שילוח עד הבית היא הפתרון המהיר והיעיל בשבילכם.

 

  1. אל תוותרו על המלצות – אין כמו המלצות בשביל לדעת על חנות שהיא טובה, איכותית ואמינה. תשאלו ותבררו ותעשו גוגל על החנות כדי לשמוע מה אומרים הלקוחות שלה.

 

קניית מזוזות צריכה להיות קלה ופשוטה, צריכה להיות מהנה ומהירה וצריכה להיות עם תוצאה אחת – מזוזות איכותיות ויפות וכמובן כאלו שעומדות בסטנדרט ההלכתי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


1. ש: למה המזוזה על קלף מעור?
ת: בשביל שמזוזות יישארו כשרות הן צריכות להיות איכותיות. איכות זה אומר בין השאר הישרדות שנים ארוכות וקלף מעור נותן את המענה הרצוי. קלף מעור במזוזות זו הלכה למשה מסיני אך יש בה גם היגיון – שמירה על איכות גבוהה.

2. ש: למה מי שכותב את פרשיות המזוזה צריך להיות סופר סת”ם?
ת: סת”ם אלו ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סופר סת”ם הוא מי שמומחה בכתיבה של אלו, כתיבה ידנית ולא באמצעות מחשב ומדפסת ויש הלכות שונות שנוגעות לכתיבת סת”ם, הלכות אותן סופר הסת”ם צריך לדעת על בוריין. כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לפסול את הכתב וסופר סת”ם הוא מי שלא רק מכיר את ההלכות הרלוונטיות אלא יש לו את המיומנות והדיוק הנדרשים על מנת שמה שייצא תחת ידיו יהיה כשר.

3. ש: למה צריך להתקין מזוזה דווקא בפתח הבית?
ת: המזוזה באה להזכיר לנו את יציאת מצרים ואת מכת בכורות בה הצטוו היהודים למרוח את דם קורבן הפסח על המשקוף כדי שהקב”ה “ידע” שזהו בית של יהודים וידלג אליו. למזוזה בפתח הבית יש גם עניין רוחני ומדורי דורות היא מותקנת בכדי לשמור על דרי הבית.

4. ש: למה מתקינים את המזוזות דווקא על משקוף הדלת?
ת: כפי שציינו, מריחת הדם התבצעה על משקוף הדלת ולפיכך צריך להתקין גם כיום את המזוזה על המשקוף.

5. ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: את המזוזות צריך לבדוק אחת לשלוש וחצי שנים. רבים נוהגים היום לבדוק אחת לשנה ותקופת הימים הנוראים (בין ראש השנה ליום כיפור) הם זמן מצוין לעשות את זה.
(שו”ת יחווה דעת חלק א’ סימן מ”ט)

6. ש: איך אפשר להיות בבית שהמזוזות בו נלקחו לבדיקה?
ת: באופן עקרוני, עדיף לא לשהות בחדר בו אין מזוזה בין אם היא נלקחה לבדיקה או מכל סיבה אחרת. אך מדובר על משהו שקשה ליישום מכיוון שלעיתים מזוזות נלקחות לבדיקה לכמה ימים ולכן, חשוב שתהיה מזוזה בפתח הבית כל זמן ששאר המזוזות בבדיקה ולאחר מכן ניתן לקחת את אחת המזוזות שנבדקו ולקבוע אותה במקום המזוזה הקבועה בפתח עד שגם זאת תחזור מבדיקה.

7. ש: האם חובה לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית\לחדר?
ת: ראשית, עניין נישוק המזוזה הוא מנהג ולא הלכה. הסיבה להנחת היד על המזוזה הוא כדי להיזכר בתוכנה ובמחויבות שלנו לבורא העולם. יש דעות שונות האם צריך לנשק בכל חדר והאם בכל כניסה ויציאה או רק פעם ביום. הלכה למעשה, עיקר העניין הוא בפתח הבית וכשיוצאים ממנו ונכנסים אליו פעם אחת.

8. ש: האם מותר להעביר מזוזות מדירה ישנה לדירה חדשה או שצריך לרכוש חדשות?
ת: אם ישנה אפשרות עדיף לא להעביר מזוזות מדירה ישנה לחדשה. אפשר להשאיר את המזוזות בבית הישן ושהדייר החדש ישלם עליהן או להשאיר מזוזות פשוטות (אך כשרות) ואת המהודרות אם הן כאלו להעביר לדירה החדשה. ישנן דעות מקילות שאומרות שבדיעבד ניתן להעביר מזוזות ממקום למקום.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


  • ש: איפה ישנה חובה לקבוע מזוזה?
    ת: חובה לקבוע מזוזה בכל חדר מגורים בבית או בעסק בו יש פתח. הדגש ההלכתי הוא על הכניסה לבית וכניסה לחדר מוגדרת ככזו שיש בה משקוף אנכי או קורה המחייבת קביעת מזוזה.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בשירותים?
    ת: לא! אין קובעים מזוזה בכניסה לשירותים או המקלחת.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה במרפסת?
    ת: מעיקר הדין אין חובה לקבוע מזוזה במרפסת, ויש הקובעים מזוזה גם במרפסת אך ללא ברכה.
  • ש: אילו עוד חללים חייבים במזוזה?
    ת: חדר הארונות וחדר הכביסה גם הם חייבים במזוזה במידה והגודל שלהם הוא לפחות 2 מטרים על 2 מטרים.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בבת עסק?
    ת: בבתי עסק ומשרדים החובה הינה פחותה אם כי מומלצת ואף תורמת להצלחתו של בית העסק ולשמירה על הנמצאים בו. למבנים ציבוריים ועסקים ניתן לרכוש מזוזות פחות מהודרות, אך הן חייבות להיות מזוזות כשרות.
  • ש: מי יכול לקבוע מזוזה, גבר או אישה?
    ת: לכתחילה רצוי שהגבר יקבע את המזוזה אך אם אין אפשרות גם אישה יכולה לקבוע מזוזה.
  • ש: האם מותר לגור בבית ללא מזוזה?
    ת: בארץ ישראל אסור לגור בבית ללא מזוזה. עם הכניסה לדירה חדשה חייבים לקבוע מזוזה בפתח הבית.
  • ש: מתי במהלך היממה מותר לקבוע מזוזה?
    ת: ניתן לקבוע מזוזה בכל שעה ביום ובלילה.
  • ש: מה חשוב לדעת לפני שקונים מזוזות?
    ת: לפני הכול חשוב לדעת ממי קונים. כמו בתפילין, השוק מוצף במזוזות לא כשרות שהכיתוב בהן הוא על נייר או על קלף לא כשר או שיש טעויות בכתיבה. חשוב לקנות את המזוזות רק בבית עסק מוסמך כדי לוודא שהמזוזות נכתבו על ידי סופר סת”ם.
  • ש: האם מותר להביא מזוזות כמתנה?
    ת: בהחלט. מזוזות ובעיקר אם הן מהודרות ומעוצבות בחלקן החיצוני יכולות להיות מתנה מושלמת לחנוכת בית או עסק.
  • ש: האם יש הבדל בין כתב אשכנזי לכתב ספרדי?
    ת: כן, יש הבדל. לכתחילה אשכנזי צריך לקנות מזוזה עם כתב אשכנזי וספרדי עם כתב ספרדי אך בדיעבד שני סוגי הכתבים כשרים לכולם.
  • ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
    ת: המנהג הוא בכל שנה בחודש אלול לקראת הימים הנוראים, אך מי שלא יכול מכל סיבה שהיא, צריך לבדוק את המזוזות אחת לשלוש שנים וחצי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


קלף מזוזה

מה כתוב בתוך קלף מזוזה? מה האורך הסטנדרטי של קלף שעליו פרשיות המזוזה? כיצד אורך הקלף משפיע על עמידות המזוזה?

הקלף הוא החלק החשוב ביותר של המזוזה. בעוד את בית המזוזה ניתן להכין מחומרים שונים כמו פלסטיק, מתכת או עץ, הקלף הוא עור בהמה שמעובד בייחוד למטרות כתב. עם זאת, ההבדל בינו לבין בורסקאות הוא שבזמן הכנת קלף מזוזה למשל לא משתמשים בטאנין שמכהה את הצבע שלו. כמו כן, מומלץ להכיר את האופן שבו אורך הקלף משפיע על מחיר המזוזה ועל עמידותה.

דואגים לקלף מזוזה שעומד בכל הדרישות

בקודש נט עומד לרשותך סופר סת”ם מוסמך, בעל תעודת כשרות למוצרים מטעם הרבנות הראשית לישראל. בטווח הקצר, המשמעות עבורך היא חיסכון בפערי התיווך ובהוצאות. בטווח הארוך, אנו מאפשרים לך לקנות בתי וקלפי מזוזה ברמה הגבוהה ביותר וללא דאגות. בקטלוג שלנו מחכים דגמי מזוזות שיתאימו לצרכים שלך ונציגינו יכולים לעמוד לרשותך עם הסברים והדרכות.

הבדלים בין אורכי קלפים

בתוך קלף מזוזה מופיעות בכתב סת”ם שתי פרשיות מהמקרא. מטבע הדברים, אלו פרשיות שבתוכן נזכר הציווי על מצוות “מזוזה” ויש משמעות הלכתית לאופן שבו כותבים אותן. כך למשל חובה לכתוב תחילה את פרשת “שמע ישראל” ורק אחריה את פרשת “והיה אם שמוע”. בהמשך, מקובל לגלגל את יריעת הקלף, להגן עליה עם נייר ניילון ולכסות אותה בבית המזוזה. אף על פי שאין הגבלה לגבי אורך המזוזה, מה שנהוג לעשות הוא לייצר אותן באורך של 10-12 ס”מ.

השפעת אורך הקלף על עמידות המזוזה

שימוש בקלף קטן מחייב כתיבת סת”ם באותיות קטנות ורמה גבוהה מאוד של מיומנות. לצד השפעת הפרמטרים הללו על מחיר המזוזה, יש לקחת בחשבון שהאותיות הקטנות מועדות יותר להימחק. בטווח הארוך, שימוש בקלף קצר ובאותיות קטנות מעלה את הסיכון לפסילת המזוזה. הפתרון הוא להביא את מזוזה עם קלף קטן לבדיקה לעיתים קרובות יותר, או לבחור מלכתחילה מזוזות באורך סטנדרטי.

טיפים לבחירת מזוזה

הבעיה העיקרית עם בחירה נכונה של קלף מזוזה היא שלרוב האנשים אין את הידע והכלים הנדרשים על מנת לבדוק את תקינות היריעה. הפתרון הוא לרכוש מלכתחילה את המזוזה מגורם אמין ומסופר סת”ם מוסמך עם תעודות מהרבנות הראשית.

למזוזות שלך יש עכשיו בית

בקודש נט ישמחו לסייע לך לבחור את כל סוגי תשמישי הקדושה במחיר משתלם. אצלנו המחיר נוח כי הרכישה מתבצעת ישירות מסופר סת”ם, בלי פערי תיווך ותוך דאגה לרמה גבוהה של איכות. כמו כן, הרכישה מתבצעת אונליין בצורה מאובטחת עד הבית שלך ולכל חלקי הארץ. אנו מאפשרים לך לרכוש קלף מזוזה מהיום למחר ונשמח לקבל את פרטיך כדי לענות על שאלות.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מזוזה

מה מאפיין תשמישי קדושה? כל כמה זמן צריך להחליף אותה?

תשמישי קדושה מוגדרים על פי ההלכה היהודית כמוצרים שמטרתם לאפשר קיום מצוות. מטבע הדברים, תשמישי קדושה מכילים את השם המפורש ולכן הם טעונים גניזה. עם זאת, נהוג להבחין בין תשמישי קדושה שמיועדים לשימוש אישי לבין כאלה שמשמשים את הציבור. בנוסף, ישנם תשמישים שהם חלק בלתי נפרד מחללי מגורים – כמו למשל מזוזה.

הבית שלך לתשמישי קדושה

בקודש נט פותרים עבורך את ההתלבטות סביב רכישת תשמישי קדושה. אצלנו באפשרותך לרכוש מזוזה על קלף ישירות מסופר סת”ם ולקבל תעודת כשרות למוצרים בחתימת הרבנות הראשית לישראל. אנו נשמח להיות הבית שלך לרכישת תשמישי קדושה ולספק לך את המוצרים ללא פערי תיווך, ברכישה מאובטחת ובמשלוח לכל חלקי הארץ!

מאפיינים בולטים של מזוזה

לכל תשמיש קדושה מאפיינים אחרים שנקבעים לפי האופן שבו משתמשים בו. מזוזה לדוגמא היא קלף שעליו מופיעות שתי פרשיות מהמקרא בכתב סת”ם, שבתוכן שלהן נזכר הציווי על המצווה. בפועל, מדובר על הפרשיות “שמע ישראל” ו”והיה אם שמע” שכתובות על יריעת קלף. את היריעה מגלגלים היטב, עוטפים ביריעת ניילון להגנה ומכסים בבית המזוזה. כפי שאפשר להבין, להכנת המזוזה דקויות רבות ויש להקפיד עליהן על מנת שהיא תהיה כשרה ותקינה.

כך בוחרים מזוזה

אנשים פרטיים שלא בקיאים בהלכות היהדות או אינם מוסמכים לקרוא את כתב הסת”ם שמופיע בתוך יריעת הקלף צריכים גם הם לדעת כיצד לבחור מזוזה. ראשית, מומלץ להשוות בין סוגי מזוזות לפי החומרים שמהם היא עשויה: פלסטיק, מתכת או עץ. בהמשך, ניתן לבדוק את אורך המזוזה. למרות שאין הגבלה לגבי האורך, מזוזות עם קלף קטן מחייבות כתיבת סת”ם באותיות קטנות.

תדירות החלפת תשמישי קדושה

אופי השימוש במוצרים שקדושים לפי ההלכה היהודית הוא גם זה שיקבע באיזה תדירות צריך להחליף אותם. תשמישי קדושה שנועדו לשימוש אישי כמו תפילין צריך להחליף לעיתים יחסית קרובות, בעוד ספרי תורה המשמשים את הציבור אך גם מוגנים היטב אפשר להחליף בתדירות גבוהה יותר. לשם השוואה, מזוזות בדרך כלל מחליפים בגלל בלאי טבעי או כאשר עוברים דירה.

בדיקת המזוזה

את המזוזה קובעים בחלק החיצוני של הפתח ולכן היא חשופה לפגעי מזג האוויר. פגעים אלו עלולים לגרום נזקים לתשמישי הקדושה גם בלי קשר לבלאי הטבעי, אז הפתרון הוא להביא אותה לבדיקה. מטרת הבדיקה היא לבחון האם יש אותיות שנפסלו מסיבות שונות ולהכריע האם המזוזה עדיין תקינה.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה