ש: איפה קובעים מזוזה?
ת: בצידה הימני של הכניסה למבנה בשליש העליון של המשקוף.

ש: אם קבע וגילה שהיא לא במקום הנכון? (לא בשליש העליון)
ת: צריך להסירה ולקבוע אותה שוב בברכה.

ש: ממה מורכבת מזוזה?
ת: קופסה קשיחה ובתוכה יריעת קלף.

ש: אילו פרשיות כתובות על הקלף?
ת: על הקלף כתובות הפרשיות "שמע ישראל" "והיה אם שמוע"

ש: האם יש חשיבות לסדר הפרשות?
ת: כן. הסדר הוא שמע ולאחר מכן והיה אם שמוע. אם הסדר הפוך המזוזה פסולה.

ש: מהו טעם המצווה?
ת: תזכורת לאדם על אמונתו ואהבתו את הקב"ה.

ש: האם יש סגולה במזוזה?
ת: אכן. לפי האמונה היהודית המזוזה שומרת על יושבי הבית גם כשהם מחוצה לו.

ש: מי כותב את פרשיות התפילין?
ת: אך ורק סופר סתם שהוסמך לכך.

ש: על איזה קלף נכתבות הפרשיות?
ת: הפרשיות צריכות להיכתב על קלף אחד מיריעת עור של בהמה כשרה.

ש: האם הכתיבה בקלף היא רק על צד אחד?
ת: נהוג לכתוב בצידו האחורי של הדלף את האותיות ש-ד-י שהן גם ראשי תיבות של שומר דלתות ישראל

ש: באילו פתחים חובה לקבוע מזוזה?
ת: בפתח בית מגורים, פתחי חדרים, שערי חצרות אם יש, שערי יישובים אם יש כניסה מסודרת.

ש: איפה לא קובעים מזוזה?
ת: בפח חדר שירותים, חדר רחצה וכדומה

ש: האם יש חובה בהידור של המזוזה?
ת: לא, אפשר גם לקבוע מזוזה פשוטה אך חובה שתעמוד בדרישות ההלכה.

ש: מי חייב לקבוע את המזוזה?
ת: חובת הקביעה היא על בני הבית המתגוררים בו.

ש: האם צריך לברך שוב על מזוזה שנשלחה לבדיקה?
ת: היא הבדיקה חזרה למחרת ואילך צריך לברך שוב.

ש: מה מברכים בעת קביעת מזוזה?
ת: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה".

ש: באיזו צורה קובעים את המזוזה?
ת: ספרדים נוהגים כשהיא ישרה ואשכנזים כשהיא באלכסון.

ש: האם מברכים על כל מזוזה?
ת: אם קובעים כמה מזוזות ביחד מברכים רק על הראשונה

ש: האם קובעים מזוזה גם אם אין משקופים בולטים?
ת: אכן, כל כניסה מחויבת במזוזה גם אם אין בה משקוף.

ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: לפי התלמוד הבבלי מזוזה פרטית פעמיים ב-7 שנים ומזוזה במקום ציבורי פעמיים ב-50 שנה.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


אם יש מצווה שרבים רבים בעם היהודי מקיימים אותה, היא מצוות הנחת תפילין. היא חשובה מאין כמוה והיא חיוב עבור כל גבר מגיל בר מצווה יום יום (פרט לשבתות וחגים) וגם אם אתם לא מגדירים את עצמכם כדתיים אלא רק כמסורתיים ואפילו חילוניים, יכול מאוד להיות שאתם מניחים תפילין, בין אם הם שלכם, של החב"דניקים ברחוב או של כל אחד אחר.

אם הילד שלכם מתקרב לגיל 13, זה בדיוק הזמן לרכוש לו תפילין. זה לא יהפוך אותו ל"דוס" ולא יחזיר אותו בתשובה אם אתם חילוניים ולא מעוניינים בכך, אבל זה כן יחבר אותו לשורשים שלו, לעם היהודי ולבורא עולם. יש לא מעט סיפורים על יהודים שחרפו את נפשם בעבר בשביל להצליח להשיג תפילין ולהניח אותם גם אם בהיחבא, יהודים שוויתרו אפילו על פת לחם בשביל המצווה, ולנו בעידן המודרני יש את האפשרות להניח תפילין בנוחות ובלי להסתתר מאף אחד.

"וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך" זה הציווי בתורה, ואתם בתור ההורים של הילד שמגיע לגיל בר מצווה בקרוב, נמצאים בשיא ההתרגשות ורוצים לרכוש לו זוג תפילין. אז איך קונים תפילין בצורה נכונה? ממי כדאי לרכוש אותם? למה היום זה קל מאי פעם? הנה כמה דברים חשובים שכדאי שתדעו.

לא צריך לזוז לשום מקום…

נתחיל מהסוף איך קונים בעידן המודרני תפילין? בעבר לפני עידן האינטרנט והמשלוחים, כל דבר שרצינו לרכוש היינו צריכים לחפש, להסתובב, להשוות ואז לקנות. אבל היום העידן המודרני מאופיין גם בזה שאנחנו ממהרים ולחוצים כל הזמן, ואם אין לכם זמן להסתובב, באתר "קודש נט" תוכלו לקנות תפילין כשרות או מהודרות. באתר "קודש נט" תקבלו שירות לקוחות מעולה וצוות האתר ישמח לענות לכם על כל שאלה, תוכלו לרכוש בו את התפילין לילד או לעצמכם ולקבל אותם בתוך זמן קצר עד פתח הדלת. יש לכם מספיק על הראש עם ובלי בר המצווה ורכישה כזו תאפשר לכם לא רק להוריד מטלה אחת אלא גם להיות רגועים שאתם רוכשים במקום הנכון ובכשרות הדרושה.

ממי קונים?

לא פחות חשוב מהנוחות ומהכשרות זה ממי קונים את התפילין. השוק מוצף ויש לא מעט סוחרים שמוכרים תפילין, חנויות יודאיקה צצות בכל מקום והמחירים משתנים. אבל בכדי שתפילין יהיו כשרות, צריך שמי שכותב אותם יהיה מקצועי ומוסמך לכך, יהיה עם כל התעודות הרלוונטיות, עם הידע הדרוש וכזה שאפשר לסמוך עליו.

אתר "קודש נט" הוא לא סתם האתר הפופולארי ביותר בתחום. מי שמנהל אותו הוא הרב מימון שושן שהינו סופר סתם בעל רזומה עשיר, סופר סתם בעל ניסיון רב שקיבל תעודה מהרבנות הראשית ומקפיד על כתיבה ברמה הגבוהה ביותר ועם דרישות ההלכה המחמירות ביותר.

כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם

אם אתם מחפשים תפילין לרכישה יש כמה דברים שכדאי שתוודאו. קודם כל שבתי התפילין מרובעות וכך גם הקצוות שלהם. בנוסף, יש אפשרות של תפילין כשרות ותפילין מהודרות, ובסופו של דבר הבחירה תהיה שלכם ושתי האופציות תקינות מבחינה הלכתית. אורך רצועת היד צריך להיות של 4.5 מטרים ורצועות הראש כל אחת כ-3 מטרים, והרצועות הללו חייבות להיות צבועות בשחור (הלכה למשה מסיני)

יש עוד פרמטרים הלכתיים שונים אבל אם תרכשו באתר "קודש נט" תדעו שאתם בידיים טובות. סטנדרטים גבוהים ואמינות בלתי מתפשרת הם מה שמוביל את צוות האתר, הכול בכדי שתעשו רכישה טובה, כשרה ונכונה.

רוצים לדעת יותר? צרו קשר עוד היום עם צוות האתר וקבלו את כל המידע שאתם צריכים!

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


 

מובא במדרש על זמן החורבן : "בצע אמרתו", "בזע פורפירא דיליה" [הקב"ה קרע כביכול את טליתו], "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" – זו תפילין[הקב"ה השליך כביכול את התפילין מראשו].(משנ"ב תקנה, א')
בעקבות כך נוסדו מנהגים שונים בדבר הנחת תפילין בתשעה באב.
בשו"ע (סי' תקנ"ה, א')
כתב בצורה ברורה: "נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית בתשעה באב, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם."

 

א"כ, נראה כי התשובה פשוטה ומבוררת בדברי השו"ע.
אך אעפ"כ, כבר כתב מרן הבית יוסף בהקדמה לספרו שמנהגים שקדמו לו, אין הוא בא לשנות ואינו בא להורות לפסוק כמותו נגדם.
ואכן בנידון דידן ישנו מנהג סותר של קהל קודש 'בית אל' בירושלים משנים קדמוניות שנהגו כל הצבור להתפלל בבית הכנסת שחרית בטלית ותפילין, כמנהגם הרגיל בכל הימים, וכן העידו על המנהג הזה בספרים רבים(חסד לאלפים, כף החיים ועוד)
ומנהג זה התפשט כמעט בכל בתי הכנסת שבירושלים החדשה וכך העיד בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' (דף קמה ע"ד). ובאמת מנהג זה שבירושלים הוא מנהג עתיק יומין, שכן מבואר בספר חיים וחסד מוספייא, בימי הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בשחרית בבית הכנסת כמנהגם בכל יום, ושהגאון רבינו יצחק אבוהב היה מסירם מיד לאחר תפלת שמונה עשרה קודם הקינות.

וכתב מרן הגר"ע יוסף (חזו"ע תעניות, עמ' שע): "..ואנכי הצעיר כשבאתי לתל אביב לשרת בקודש, המשכתי במנהגו … להתפלל שחרית בבהכ"נ "אהל מועד" עם טלית ותפילין ובצבור."

וכן הביא מנהג זה הגאון הראש"ל רבי חיים משה אלישר(שו"ת משה האיש חאו"ח סימן כג אות ו)
והוסיף על כך: "..אלא שיש יחידים שנוהגים ללבוש התפילין בשחרית בביתם ומתפללים גם כן בבית, ואחר כך באים לבית הכנסת לומר קינות ולקרות בספר תורה." ע"כ


לסיכום:
פסק הגר"ע יוסף שעל אף שלדעת מרן השו"ע שקיבלנו הוראותיו המנהג שלא להניח טלית ותפילין בט' באב בשחרית, מאחר ואף הוא מודה כי אין לשנות ממנהג עתיק שקדם לו, אנו מחזיקים במנהג העיקרי מימים ימימה להניח תפילין אף בט' באב בשחרית.
אעפ"כ נהגו עדות המזרח מרוקו תוניס וכו' להניח תפילין בשחרית בצנעא בביתם, ובציבור מניחים רק במנחה וכ"כ בספר נתיבות המערב ובקיצור שולחן ערוך לרב  טולדאנו (סימן תק"ג) וכן הובא בשו"ת שמש ומגן.


נקלעתי לביכנ"ס שמניחים תפילין במנחה ואני כבר הנחתי בבוקר, מה לעשות?

מי שהניח תפלין בתפילת שחרית עם הצבור, ובמנחה של ט' באב נזדמן לו להיות בבית כנסת אחר שאין מניחין תפילין אלא במנחה, אע"פ שכבר הניח, יחזור להניח תפלין במנחה, משום איסור 'לא תתגודדו'. וגם כדי שלא יהרהרו אחריו שאינו מניח תפלין.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

 

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ' סוכה ג. "תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. " וכן פסקו הרמב"ם והשו"ע. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (סימן ק"ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס' רפ"ו ס"ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי' אין בהם ד' אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק"א "דמצד עצמותו פטור ממזוזה" ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד' על ד' אך יש בו כדי לרבע ד' על ד' (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא"ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד' על ד' וכן בהגהת הט"ז כתב שגם הרמב"ם מודה לזה "ולפי הנראה דהרמב"ם בעי ג"כ ריבוע ממש"
א"כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד' אמות על ד' אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) "אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי"
וכן פסקו הרמב"ם והטור והשו"ע (רפ"ו ס"יד) "בית שאין לו תקרה פטור".

א"כ נראה מדברי הפוסקים הנ"ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד' אמות על ד' אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז"ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות "ביתך", ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו"ת מהרי"ל (ס' צ"ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי"ל:

 

"פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר". ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס"ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

 

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי"ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו"ת צור יעקב (שם).

 

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב (יבי"א ח"ד, ס"כג וביחוה דעת ח"ד עמ' רס') שהמחלוקת הזו בין המהרי"ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב',ז') "אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי"ל) ",
ואיתא בעירובין (מו:) "הלכה כר' יוסי מחבריו" וכן כתבו התוס' בתענית (כח.) " דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו." וכ"כ עוד ראשונים.

א"כ נראה שהעיקר להלכה כר' יוסי וכדברי המהרי"ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו"ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ"ל, שההלכה היא כדעת המהרי"ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ"ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא"ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב"ילקוט יוסף" אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס"מ על 196 ס"מ, וע' ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ"א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח"ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ"ח)

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מה? למה? מתי? הכל על קניית מזוזה

מה?
פירוש המילה "מזוזה" בעברית היא משקוף צידי הדלת, אולם כיום משתמשים במילה מזוזה כשם לתשמיש הקדושה המוכר.

בשונה ממה שאנשים חושבים בדרך כלל, מזוזה היא למעשה פיסת קלף המונחת בתוך מה שנקרא "בתי המזוזה" (החלק המקובע לדלת, הבולט מהמשקוף). בקלף המזוזה כתובות פרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמוע", בכתב אשורי (הכתב הנוהג היום בישראל) המשמש גם ספרי תורה.
את הקלף מגלגלים מסופו לתחילתו (עוטפים אותו בדרך כלל בניילון ,על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר), ומכניסים אותו ל"בית המזוזה" העשוי מחומרים שונים כגון פלסטיק, מתכת או עץ, וקובעים אותו בדופן פתח הבית.
המזוזה יכולה להיות בגדלים שונים, אך המהדרים במצווה נוהגים להזמין מזוזות שבהן הקלף גדול, מכיוון שבקלף קטן האותיות גם הן קטנות ועלול ליפול בהן ספקות כשרות הלכתיים.

 

למה?
מקור מצוות מזוזה נלמד מהמילים הכתובות בפרשיות המזוזה עצמה: "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו', ט'; דברים י"א, כ').
חז"ל אמרו כי טעם המצווה הינה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של ה' אחד (ספר החינוך מצוה תכ"ג), ולספק הגנה מן המזיקים על שוכני הבית, בזכות קיום המצווה(מעם לועז, פרשת עקב).

כמו כן, במקורות חז"ל נכתב כי מצווה זו היא אחת מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין‏‏.
וכן מפורש בה שכר מצוותה: "וכל הזהיר בה (במצוות מזוזה) יאריכו  ימיו וימי בניו שנאמר (כך כתוב בפרשיות המזוזה) 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם..'  והזהיר בה זוכה גם לדירה נאה וכו' " (ילקו"ס בשם הש"ע)

ויש הנוהגים לנשק את המזוזה בכניסה וביציאה מהפתח, להראות את חביבות המצווה עליהם.

מתי לבדוק מזוזה?
ההלכה מחייבת לבדוק את מזוזות הבית פעמיים בשבע שנים.
אולם רבים תולים את המקור של בעיות בריאות ופרנסה בכשרות המזוזות שלהם, ובודקים אם המזוזות אינן חלילה פגומות בשעת צרה.

 

ואף מצאנו בספרי חז"ל מספר מקורות לכך שהמזוזה הינה סגולה לשמירה:
מסופר על אונקלוס הגר שכאשר באו שלוחיו של אדריאנוס הקיסר לקחתו למאסר, בעת שהוציאוהו מביתו ראוהו מנשק את המזוזה, ושאלוהו מדוע הוא עושה כך, ענה להם אונקלוס הגר: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה – עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ".

וכן נהגו לכתוב את אותיות 'ש'  'ד'  'י' מחוץ למזוזה, שזהו אחד משמותיו של הקב"ה, ודורשי רשומות דרשו שזהו ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל.

גם השו"ע הזכיר את עניין השמירה, אך הדגיש שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה, אלא משום שכך ציווה הקב"ה.

גם הרמב"ם מחה כנגד אלו הרואים במזוזה קמיע: "…שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה. אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנאת עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם".

ואכן, מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המקוימות ביותר בעם היהודי. מסופר על ד"ר 'גארת' רייזמן', האסטרונאוט היהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, שכאשר הגיע לתחנת החלל על סיפון מעבורת החלל  "אנדבור", הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

 


מזוזות הן שמירה על החלל שבפתחו הן נקבעות. זה יכול להיות הבית שלכם, העסק, העמותה שאתם מנהלים או כל מבנה אחר ויש כללים הלכתיים באילו פתחים קובעים מזוזות ובאילו לא. מה שחשוב לא פחות הוא שהן תהיינה כשרות, שיעמדו בדרישות ההלכתיות ושיהיו תקינות.

אז איך קונים מזוזות? מה חשוב לוודא לפני שרוכשים אותן? הנה כמה טיפים שיכולים לסייע לכם ברכישת מזוזות איכותיות ובעיקר כשרות.

  1. המרכיב העיקרי הוא הקלף – יכול להיות שאתם דתיים, מסורתיים או חילוניים שרוצים להכניס פריט יהודי חשוב לבית או העסק שלכם ובבואכם לרכוש מזוזות אתם עשויים להתבלבל ולבחון בעיקר את בית המזוזה. בית המזוזה יכול להיות מפלסטיק, עץ, ברזל או כל חומר אחר אך מה שחשוב למעשה הוא מה שיש בתוך הקופסא. מה שבתוך הקופסא הוא הקלף שבו נכתבות הפרשיות על ידי סופר סת"ם. הן צריכות להיות כשרות ב-100%, בלי טעות ובלי שום מחיקה או אות חסרה. זו הסיבה גם שנהוג בפרק זמן מסוים לבדוק את המזוזות אם הן עדיין שלימות.

 

  1. מי הוא סופר הסת"ם? – הטיפ הקודם מוביל אותנו היישר אל הטיפ הנוכחי ברכישת מזוזות. הרי אמרנו שמה שחשוב זו לא הקופסא אלא הקלף עליו נכתבות הפרשיות וזה שכותב אותן הוא סופר סת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות) וחשוב לוודא שהסופר הוא בעל ניסיון, שיש לו רזומה בכתיבת מזוזות ושיש לו את כל התעודות וההסמכות הדרושות.

 

  1. מזוזה היא גם חפץ נוי – אז למרות שהחלק החיצוני פחות חשוב מבחינה יהודית והלכתית ומה שקריטי במזוזה הוא הקלף, קניית מזוזות יכולה להיות גם בהתאם לטעם אישי ולמראה העיצובי של הבית. יש חומרי גלם שונים שבהם מעצבים בתים ובהם זכוכית, עץ, אלומיניום ואחרים ובחירה של חנות בה תרכשו את המזוזות צריכה להיות גם בהתאם להיצע המזוזות המעוצבות שישנן. כמה שהאפשרויות תהיינה יותר מגוונות ככה תוכלו למצוא מזוזות שיתאימו לעיצוב הבית.

 

  1. כמה מזוזות אתם צריכים? – עוד מרכיב חשוב בבחירת החנות שתספק לכם את המזוזות אותן אתם צריכים הוא האם היא יכולה לעמוד בכמות המזוזות אותן אתם צריכים. כעיקרון, כל פתח חלל שהוא לא שירותים ומקלחת צריך מזוזה, ואם אתם צריכים לבית שלכם ולא משנה כמה חדרים יש בו מן הסתם לא תהיה בעיה. אבל מה אם אתם ארגון גדול, רשת עם סניפים וכדומה? חשוב שתוודאו מראש שהחנות יכולה לספק לכם את הכמות הדרושה לכם.

 

  1. שליח – בעידן האינטרנטי והמהיר, אתם לא צריכים לצאת מהבית בשביל קניית מזוזות. חנות אינטרנטית איכותית עם שירותי שילוח עד הבית היא הפתרון המהיר והיעיל בשבילכם.

 

  1. אל תוותרו על המלצות – אין כמו המלצות בשביל לדעת על חנות שהיא טובה, איכותית ואמינה. תשאלו ותבררו ותעשו גוגל על החנות כדי לשמוע מה אומרים הלקוחות שלה.

 

קניית מזוזות צריכה להיות קלה ופשוטה, צריכה להיות מהנה ומהירה וצריכה להיות עם תוצאה אחת – מזוזות איכותיות ויפות וכמובן כאלו שעומדות בסטנדרט ההלכתי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


1. ש: למה המזוזה על קלף מעור?
ת: בשביל שמזוזות יישארו כשרות הן צריכות להיות איכותיות. איכות זה אומר בין השאר הישרדות שנים ארוכות וקלף מעור נותן את המענה הרצוי. קלף מעור במזוזות זו הלכה למשה מסיני אך יש בה גם היגיון – שמירה על איכות גבוהה.

2. ש: למה מי שכותב את פרשיות המזוזה צריך להיות סופר סת"ם?
ת: סת"ם אלו ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סופר סת"ם הוא מי שמומחה בכתיבה של אלו, כתיבה ידנית ולא באמצעות מחשב ומדפסת ויש הלכות שונות שנוגעות לכתיבת סת"ם, הלכות אותן סופר הסת"ם צריך לדעת על בוריין. כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לפסול את הכתב וסופר סת"ם הוא מי שלא רק מכיר את ההלכות הרלוונטיות אלא יש לו את המיומנות והדיוק הנדרשים על מנת שמה שייצא תחת ידיו יהיה כשר.

3. ש: למה צריך להתקין מזוזה דווקא בפתח הבית?
ת: המזוזה באה להזכיר לנו את יציאת מצרים ואת מכת בכורות בה הצטוו היהודים למרוח את דם קורבן הפסח על המשקוף כדי שהקב"ה "ידע" שזהו בית של יהודים וידלג אליו. למזוזה בפתח הבית יש גם עניין רוחני ומדורי דורות היא מותקנת בכדי לשמור על דרי הבית.

4. ש: למה מתקינים את המזוזות דווקא על משקוף הדלת?
ת: כפי שציינו, מריחת הדם התבצעה על משקוף הדלת ולפיכך צריך להתקין גם כיום את המזוזה על המשקוף.

5. ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: את המזוזות צריך לבדוק אחת לשלוש וחצי שנים. רבים נוהגים היום לבדוק אחת לשנה ותקופת הימים הנוראים (בין ראש השנה ליום כיפור) הם זמן מצוין לעשות את זה.
(שו"ת יחווה דעת חלק א' סימן מ"ט)

6. ש: איך אפשר להיות בבית שהמזוזות בו נלקחו לבדיקה?
ת: באופן עקרוני, עדיף לא לשהות בחדר בו אין מזוזה בין אם היא נלקחה לבדיקה או מכל סיבה אחרת. אך מדובר על משהו שקשה ליישום מכיוון שלעיתים מזוזות נלקחות לבדיקה לכמה ימים ולכן, חשוב שתהיה מזוזה בפתח הבית כל זמן ששאר המזוזות בבדיקה ולאחר מכן ניתן לקחת את אחת המזוזות שנבדקו ולקבוע אותה במקום המזוזה הקבועה בפתח עד שגם זאת תחזור מבדיקה.

7. ש: האם חובה לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית\לחדר?
ת: ראשית, עניין נישוק המזוזה הוא מנהג ולא הלכה. הסיבה להנחת היד על המזוזה הוא כדי להיזכר בתוכנה ובמחויבות שלנו לבורא העולם. יש דעות שונות האם צריך לנשק בכל חדר והאם בכל כניסה ויציאה או רק פעם ביום. הלכה למעשה, עיקר העניין הוא בפתח הבית וכשיוצאים ממנו ונכנסים אליו פעם אחת.

8. ש: האם מותר להעביר מזוזות מדירה ישנה לדירה חדשה או שצריך לרכוש חדשות?
ת: אם ישנה אפשרות עדיף לא להעביר מזוזות מדירה ישנה לחדשה. אפשר להשאיר את המזוזות בבית הישן ושהדייר החדש ישלם עליהן או להשאיר מזוזות פשוטות (אך כשרות) ואת המהודרות אם הן כאלו להעביר לדירה החדשה. ישנן דעות מקילות שאומרות שבדיעבד ניתן להעביר מזוזות ממקום למקום.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


  • ש: איפה ישנה חובה לקבוע מזוזה?
    ת: חובה לקבוע מזוזה בכל חדר מגורים בבית או בעסק בו יש פתח. הדגש ההלכתי הוא על הכניסה לבית וכניסה לחדר מוגדרת ככזו שיש בה משקוף אנכי או קורה המחייבת קביעת מזוזה.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בשירותים?
    ת: לא! אין קובעים מזוזה בכניסה לשירותים או המקלחת.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה במרפסת?
    ת: מעיקר הדין אין חובה לקבוע מזוזה במרפסת, ויש הקובעים מזוזה גם במרפסת אך ללא ברכה.
  • ש: אילו עוד חללים חייבים במזוזה?
    ת: חדר הארונות וחדר הכביסה גם הם חייבים במזוזה במידה והגודל שלהם הוא לפחות 2 מטרים על 2 מטרים.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בבת עסק?
    ת: בבתי עסק ומשרדים החובה הינה פחותה אם כי מומלצת ואף תורמת להצלחתו של בית העסק ולשמירה על הנמצאים בו. למבנים ציבוריים ועסקים ניתן לרכוש מזוזות פחות מהודרות, אך הן חייבות להיות מזוזות כשרות.
  • ש: מי יכול לקבוע מזוזה, גבר או אישה?
    ת: לכתחילה רצוי שהגבר יקבע את המזוזה אך אם אין אפשרות גם אישה יכולה לקבוע מזוזה.
  • ש: האם מותר לגור בבית ללא מזוזה?
    ת: בארץ ישראל אסור לגור בבית ללא מזוזה. עם הכניסה לדירה חדשה חייבים לקבוע מזוזה בפתח הבית.
  • ש: מתי במהלך היממה מותר לקבוע מזוזה?
    ת: ניתן לקבוע מזוזה בכל שעה ביום ובלילה.
  • ש: מה חשוב לדעת לפני שקונים מזוזות?
    ת: לפני הכול חשוב לדעת ממי קונים. כמו בתפילין, השוק מוצף במזוזות לא כשרות שהכיתוב בהן הוא על נייר או על קלף לא כשר או שיש טעויות בכתיבה. חשוב לקנות את המזוזות רק בבית עסק מוסמך כדי לוודא שהמזוזות נכתבו על ידי סופר סת"ם.
  • ש: האם מותר להביא מזוזות כמתנה?
    ת: בהחלט. מזוזות ובעיקר אם הן מהודרות ומעוצבות בחלקן החיצוני יכולות להיות מתנה מושלמת לחנוכת בית או עסק.
  • ש: האם יש הבדל בין כתב אשכנזי לכתב ספרדי?
    ת: כן, יש הבדל. לכתחילה אשכנזי צריך לקנות מזוזה עם כתב אשכנזי וספרדי עם כתב ספרדי אך בדיעבד שני סוגי הכתבים כשרים לכולם.
  • ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
    ת: המנהג הוא בכל שנה בחודש אלול לקראת הימים הנוראים, אך מי שלא יכול מכל סיבה שהיא, צריך לבדוק את המזוזות אחת לשלוש שנים וחצי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת"ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר "קודש נט" – למכירת תשמישי קדושה


  • ש: באילו שעות ביום ניתן להניח תפילין?
    ת: ניתן להניח תפילין במשך כל היום אך לא בלילה. במידה ולא הניח בבוקר יכול גם בהמשך היום. נהוג להניח בתפילת שחרית אך בימי צום שהם ימי יש הנוהגים להניח תפילין בתפילת מנחה.
  • ש: מתי לא מניחים תפילין?
    ת: לא מניחים תפילין בלילה, בשבתות וחגים.
  • ש: האם נשים צריכות להניח תפילין?
    ת: נשים פטורות מהנחת תפילין, ולא נהוג שמניחות.
  • ש: האם חובה להניח תפילין?
    ת: כן. מצוות הנחת תפילין היא חובה מהתורה לגברים החל מגיל בר מצווה (13).
  • ש: מאיזה גיל מותר להניח תפילין?
    ת: המצווה היא מגיל 13 (בר מצווה) אך מותר לילד להניח תפילין מגיל תשע. חשוב לדעת שהתפילין קדושות והילד צריך להיות בוגר מספיק בכדי שישמור על קדושתם.
  • ש: מתי עושים את טקס הנחת התפילין הראשונה?
    ת: ניתן להקדים את טקס הנחת התפילין למועד שרוצים לאחר שהילד הגיע לגיל 9 אך הוא יוכל להצטרף למניין (10) רק לאחר שהוא יגיע לגיל 13 – גיל מצוות.
  • ש: האם יש חובה הלכתית לרכוש תפילין מהודרות?
    ת: לא. ניתן להניח לקנות תפילין פשוטות ובלבד שיהיו כשרות. ההבדל בין תפילין מהודרות לתפילין פשוטות, הוא שתפילין פשוטות נכתבות ומעובדות בפשטות אך בגבול המותר כמובן.
  • ש: האם יש הבדל בין תפילין שנעשו מבהמה דקה ובין תפילין מבהמה גסה?
    ת: כן. תפילין מבהמה דקה הן תפילין פשוטות יותר. תפילין מבהמה גסה ניתן לעבד בצורה מהודרת יותר ולכן נחשבות לתפילין מהודרות יותר.
  • ש: האם חובה שהבתים יהיו מרובעים?
    ת: כן. הלכה למשה מסיני שבתי התפילין יהיו מרובעים לחלוטין וחשוב שגם הפינות תהיינה מרובעות.
  • ש: האם משנה מה מניחים קודם – תפילין של יד או תפילין של ראש?
    ת: כן. מניחים קודם תפילין של יד ורק לאחר מכן תפילין של ראש. סדר הנחת התפילין מתאים לעיקרון של "נעשה ונשמע" – קודם מניחים על היד שמסמלת את העשייה ורק לאחר מכן תפילין של ראש שמסמל את הבנת הדברים.
  • ש: באיזו יד מניחים תפילין?
    ת: מניחים על זרוע שמאל אך מי שנחשב ל"איטר" – שמאלי (מה שנבחן בעיקר זה באיזו יד הוא כותב) מניח תפילין ביד ימין.
  • ש: מהו המקום בו מניחים תפילין של יד?
    ת: מקום הנחת תפילין של יד הוא על שריר הקיבורת (על הזרוע) כשהתפילין מופנות לכיוון הלב.
  • ש: מהו המקום בו מניחים תפילין של ראש?
    ת: מקום הנחת תפילין של ראש הוא על הראש מעל למוח. הן צריכות להיות מעל לקו בו מסתיים מקום השיער (אצל קירחים משערים איפה המקום) וחשוב שהתפילין יהיו במרכז ולא ייטו לשמאל או לימין.
  • ש: האם מברכים בעת הנחת התפילין?
    ת: כן. כשמניחים תפילין של יד מברכים לפני הידוק הרצועה: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" ולאחר מכן כשמניחים תפילין של ראש מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין".
  • ש: על מה חשוב להקפיד כשקונים תפילין?
    ת: קודם כל שהן יהיו כשרות וכתובות על קלף ולא על נייר. לקנות מסופר סת"ם, או חנות שיש לה ניסיון והבנה בתחום גם מבחינה הלכתית. יש להקפיד על כך משום ששוק התפילין מוצף לצערנו בתפילין שאינן כשרות. ישנם כאלו שמנצלים את חוסר הידע של הלקוחות ומוכרים תפילין פסולות.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על הנחת וקניית תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת"ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר "קודש נט" – למכירת תשמישי קדושה


בכל בוקר, קם היהודי ומודה בפני אלוהי ישראל על כך שהחזיר את נשמתו לגופו – וכעת הוא יכול להתחיל את היום בצורה נקייה. לאחר מכן, רבים מאיתנו מיישמים את מצוות הנחת התפילין ולמעשה מודים לבורא עולם ומבקשים ממנו הצלחה, פרנסה ובריאות לנו ולבני המשפחה שלנו. הנחת תפילין לא כשרות או תקולות היא למעשה עבודה לחינם ואם אתם חוששים לגבי כשרות התפילין שלכם או אם אתם פשוט רוצים לרכוש תפילין חדשות הגעתם אל המקום הנכון.

הרב מימון שושן הוא סופר סתם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל ובעזרתו תוכלו להשיג תפילין איכותיות מכל הסוגים – ללא פערי תיווך. ברכישה ללא פערי תיווך אתם משלמים פחות, יכולים להיות בטוחים שזכיתם לרכוש תפילין כשרות ויודעים שיש לכם על מי לסמוך במידה ומתעוררת אצלכם שאלה או בעיה. קניית תפילין זו לא פעולה שעושים כל יום, לכן כאשר אתם קונים תפילין גשו למישהו מוסמך שיכול להעניק לכם את המענה הטוב ביותר.

רכישת ערכת תפילין אונליין דרך האתר קודש נט

העולם מתקדם, האפשרויות של רכישה דרך האתר הולכות וגדלות ודרכנו תוכלו כמובן גם לבצע קניית תפילין דרך האתר. כאשר אתם רוכשים אונליין אתם למעשה חוסכים לכם את החיפוש הבלתי נגמר בכמה חנויות, אתם לא צריכים לצאת בכלל מהבית כדי לבחור את התפילין שאתם רוצים ואתם פשוט יכולים לקנות תפילין מכל סוג שתרצו בלחיצת כפתור. מובן שבאתר תוכלו לקבל את כל המידע וכל הפירוט על המוצרים שאתם רוכשים ולהיות בטוחים שאתם קונים בדיוק את מה שמתאים לכם.

לקנות היום ערכת תפילין, לקבל כבר מחר עד פתח ביתכם

קניית תפילין דרך האתר היא פשוטה, קלה ונוחה ומעבר לכך היא גם מהירה מאוד. במידה ואתם בוחרים את התפילין שברצונכם לקנות ומזמינים היום כבר מחר תזכו לקבל אותן עד פתח ביתכם. לא משנה אם אתם תושבי הדרום, הצפון או המרכז התפילין יגיעו עד אליכם ואתם אפילו לא צריכים לצאת מהבית. הרכישה דרך האתר מאובטחת ואתם יכולים להיות בטוחים ברכישה שלכם כאשר אתם רוכשים כל מוצר דרכנו דרך האתר.

תעודת כשרות מהרבנות הראשית לישראל

כל המוצרים שלנו לרבות מזוזות, תפילין, מזכרות לאירועים, ספרים, סידורים, מוצרי השבת, טליתות ועוד מגיעים עם תעודת כשרות מהרבנות הראשית לישראל שמושגת על ידי הרב מימון שושן. אם תרכשו את אותם המוצרים בחנות או במקום אחר תאלצו לשלם מחיר גבוה יותר בגלל פערי התיווך שבמקרה שלנו פשוט לא קיימים. לכן, כאשר אתם מבצעים קניית תפילין דרכנו אתם מרוויחים פעמיים – גם מוצרי קדושה עם תעודת כשרות מהרבנות הראשית לשיראל וגם מחיר נמוך יותר.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על הנחת וקניית תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה