ש: מה מברכים על תפילין של יד? (לפני ההידוק)
ת: “ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין

ש: מה מברכים על תפילין של ראש? (לפני ההידוק, אשכנזים)
ת: ברוך אתה ה’ אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין

ש: מה מניחים לפני מה?
ת: קודם מניחים תפילין של יד ואח”כ תפילין של ראש בגלל הסדר בפסוק: “והיה לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך

ש: האם בני עדות המזרח מברכים על תפילין של ראש?
ת: לא, בני עדות המזרח לא נוהגים לברך על תפילין של ראש.

ש: מתי מניחים תפילין?
ת: ביום ולא בלילה, במי חול ולא בשבת וחג

ש: מתי רצוי להניח תפילין?
ת: רצוי להניח את התפילין כל משך תפילת שחרית אך ניתן להניח עד השקיעה.

ש: האם נשים גם כן צריכות להניח תפילין?
ת: נשים אינן מניחות תפילין.

ש: מאיזה גיל מניחים תפילין?
ת: החובה היא להניח תפילין בגיל בר מצווה – גיל 13 אך מתחילים כבר בסמוך בכדי להתרגל בהנחה.

ש: ממה עשויות בתי התפילין?
ת: בתי התפילין עשויות מעור בהמה טהורה, שיכולה להיות מבהמה גסה או דקה.

ש: מה מייצגת האות ש’ בתפילין?
ת: האות ש’ מייצגת את האור הראשונה של ש-ד-י, וישנם מספר מנהגים ב-ש’ בתפילין של ראש.

ש: האם חובה שתהיה האות ש’ בתפילין?
ת: כן, זו הלכה למשה מסיני.

ש: איך רשומות הפרשיות ביחידת תפילין של יד?
ת: בתפילין של יד רשומות כל 4 הפרשיות על קלף אחד.

ש: איך רשומות הפרשיות ביחידת תפילין של ראש?
ת: בתפילין של ראש רשומה כל פרשיה על קלף נפרד.

ש: מהן 4 הפרשיות?
ת: “קדש לי כל בכור” “והיה כי יביאך” “שמע ישראל” “והיה אם שמוע”

ש: מהו סדר הפרשיות?
ת: יש שיטות שונות כשהשיטה הנפוצה ביותר היא שיטתו של רש”י.

ש: מי יכול לכתוב את פרשיות התפילין?
ת: רק סופר סת”ם מוסמך.

ש: האם רצועות העור חייבות להיות שחורות?
ת: כן, לפי ההלכה רצועות העור חייבות להיות שחורות מבחוץ ויש שיטות מחמירות להשחיר את הרצועות משתי צדדיהן.

ש: האם אבל חייב בהנחת תפילין?
ת: אבל פטור ממצוות הנחת תפילין עד לאחר ההלוויה.

ש: מתי מניחים תפילין בתשעה באב?
ת: בתשעה באב מניחים תפילין בתפילת מנחה.

ש: איך מאחסנים תפילין?
ת: אפשר לאחסן בכל תיק בד אך רצוי בתיק קשיח (כדוגמת תפידנית)

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


אם יש מצווה שרבים רבים בעם היהודי מקיימים אותה, היא מצוות הנחת תפילין. היא חשובה מאין כמוה והיא חיוב עבור כל גבר מגיל בר מצווה יום יום (פרט לשבתות וחגים) וגם אם אתם לא מגדירים את עצמכם כדתיים אלא רק כמסורתיים ואפילו חילוניים, יכול מאוד להיות שאתם מניחים תפילין, בין אם הם שלכם, של החב”דניקים ברחוב או של כל אחד אחר.

אם הילד שלכם מתקרב לגיל 13, זה בדיוק הזמן לרכוש לו תפילין. זה לא יהפוך אותו ל”דוס” ולא יחזיר אותו בתשובה אם אתם חילוניים ולא מעוניינים בכך, אבל זה כן יחבר אותו לשורשים שלו, לעם היהודי ולבורא עולם. יש לא מעט סיפורים על יהודים שחרפו את נפשם בעבר בשביל להצליח להשיג תפילין ולהניח אותם גם אם בהיחבא, יהודים שוויתרו אפילו על פת לחם בשביל המצווה, ולנו בעידן המודרני יש את האפשרות להניח תפילין בנוחות ובלי להסתתר מאף אחד.

“וקשרתם לאות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך” זה הציווי בתורה, ואתם בתור ההורים של הילד שמגיע לגיל בר מצווה בקרוב, נמצאים בשיא ההתרגשות ורוצים לרכוש לו זוג תפילין. אז איך קונים תפילין בצורה נכונה? ממי כדאי לרכוש אותם? למה היום זה קל מאי פעם? הנה כמה דברים חשובים שכדאי שתדעו.

לא צריך לזוז לשום מקום…

נתחיל מהסוף איך קונים בעידן המודרני תפילין? בעבר לפני עידן האינטרנט והמשלוחים, כל דבר שרצינו לרכוש היינו צריכים לחפש, להסתובב, להשוות ואז לקנות. אבל היום העידן המודרני מאופיין גם בזה שאנחנו ממהרים ולחוצים כל הזמן, ואם אין לכם זמן להסתובב, באתר “קודש נט” תוכלו לקנות תפילין כשרות או מהודרות. באתר “קודש נט” תקבלו שירות לקוחות מעולה וצוות האתר ישמח לענות לכם על כל שאלה, תוכלו לרכוש בו את התפילין לילד או לעצמכם ולקבל אותם בתוך זמן קצר עד פתח הדלת. יש לכם מספיק על הראש עם ובלי בר המצווה ורכישה כזו תאפשר לכם לא רק להוריד מטלה אחת אלא גם להיות רגועים שאתם רוכשים במקום הנכון ובכשרות הדרושה.

ממי קונים?

לא פחות חשוב מהנוחות ומהכשרות זה ממי קונים את התפילין. השוק מוצף ויש לא מעט סוחרים שמוכרים תפילין, חנויות יודאיקה צצות בכל מקום והמחירים משתנים. אבל בכדי שתפילין יהיו כשרות, צריך שמי שכותב אותם יהיה מקצועי ומוסמך לכך, יהיה עם כל התעודות הרלוונטיות, עם הידע הדרוש וכזה שאפשר לסמוך עליו.

אתר “קודש נט” הוא לא סתם האתר הפופולארי ביותר בתחום. מי שמנהל אותו הוא הרב מימון שושן שהינו סופר סתם בעל רזומה עשיר, סופר סתם בעל ניסיון רב שקיבל תעודה מהרבנות הראשית ומקפיד על כתיבה ברמה הגבוהה ביותר ועם דרישות ההלכה המחמירות ביותר.

כמה דברים שחשוב לשים לב אליהם

אם אתם מחפשים תפילין לרכישה יש כמה דברים שכדאי שתוודאו. קודם כל שבתי התפילין מרובעות וכך גם הקצוות שלהם. בנוסף, יש אפשרות של תפילין כשרות ותפילין מהודרות, ובסופו של דבר הבחירה תהיה שלכם ושתי האופציות תקינות מבחינה הלכתית. אורך רצועת היד צריך להיות של 4.5 מטרים ורצועות הראש כל אחת כ-3 מטרים, והרצועות הללו חייבות להיות צבועות בשחור (הלכה למשה מסיני)

יש עוד פרמטרים הלכתיים שונים אבל אם תרכשו באתרקודש נט תדעו שאתם בידיים טובות. סטנדרטים גבוהים ואמינות בלתי מתפשרת הם מה שמוביל את צוות האתר, הכול בכדי שתעשו רכישה טובה, כשרה ונכונה.

רוצים לדעת יותר? צרו קשר עוד היום עם צוות האתר וקבלו את כל המידע שאתם צריכים!

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


 

מובא במדרש על זמן החורבן : “בצע אמרתו”, “בזע פורפירא דיליה” [הקב”ה קרע כביכול את טליתו], “השליך משמים ארץ תפארת ישראל” – זו תפילין[הקב”ה השליך כביכול את התפילין מראשו].(משנ”ב תקנה, א’)
בעקבות כך נוסדו מנהגים שונים בדבר הנחת תפילין בתשעה באב.
בשו”ע (סי’ תקנ”ה, א’)
כתב בצורה ברורה: “נוהגים שלא להניח תפילין בשחרית בתשעה באב, ולא טלית, אלא לובשים טלית קטן תחת הבגדים בלא ברכה, ובמנחה מניחים ציצית ותפילין ומברכים עליהם.”

 

א”כ, נראה כי התשובה פשוטה ומבוררת בדברי השו”ע.
אך אעפ”כ, כבר כתב מרן הבית יוסף בהקדמה לספרו שמנהגים שקדמו לו, אין הוא בא לשנות ואינו בא להורות לפסוק כמותו נגדם.
ואכן בנידון דידן ישנו מנהג סותר של קהל קודש ‘בית אל’ בירושלים משנים קדמוניות שנהגו כל הצבור להתפלל בבית הכנסת שחרית בטלית ותפילין, כמנהגם הרגיל בכל הימים, וכן העידו על המנהג הזה בספרים רבים(חסד לאלפים, כף החיים ועוד)
ומנהג זה התפשט כמעט בכל בתי הכנסת שבירושלים החדשה וכך העיד בשו”ת קרית חנה דוד חלק ב’ (דף קמה ע”ד). ובאמת מנהג זה שבירושלים הוא מנהג עתיק יומין, שכן מבואר בספר חיים וחסד מוספייא, בימי הנגיד רבי יצחק הכהן שולאל, שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בשחרית בבית הכנסת כמנהגם בכל יום, ושהגאון רבינו יצחק אבוהב היה מסירם מיד לאחר תפלת שמונה עשרה קודם הקינות.

וכתב מרן הגר”ע יוסף (חזו”ע תעניות, עמ’ שע): “..ואנכי הצעיר כשבאתי לתל אביב לשרת בקודש, המשכתי במנהגו … להתפלל שחרית בבהכ”נ “אהל מועד” עם טלית ותפילין ובצבור.”

וכן הביא מנהג זה הגאון הראש”ל רבי חיים משה אלישר(שו”ת משה האיש חאו”ח סימן כג אות ו)
והוסיף על כך: “..אלא שיש יחידים שנוהגים ללבוש התפילין בשחרית בביתם ומתפללים גם כן בבית, ואחר כך באים לבית הכנסת לומר קינות ולקרות בספר תורה.” ע”כ


לסיכום:
פסק הגר”ע יוסף שעל אף שלדעת מרן השו”ע שקיבלנו הוראותיו המנהג שלא להניח טלית ותפילין בט’ באב בשחרית, מאחר ואף הוא מודה כי אין לשנות ממנהג עתיק שקדם לו, אנו מחזיקים במנהג העיקרי מימים ימימה להניח תפילין אף בט’ באב בשחרית.
אעפ”כ נהגו עדות המזרח מרוקו תוניס וכו’ להניח תפילין בשחרית בצנעא בביתם, ובציבור מניחים רק במנחה וכ”כ בספר נתיבות המערב ובקיצור שולחן ערוך לרב  טולדאנו (סימן תק”ג) וכן הובא בשו”ת שמש ומגן.


נקלעתי לביכנ”ס שמניחים תפילין במנחה ואני כבר הנחתי בבוקר, מה לעשות?

מי שהניח תפלין בתפילת שחרית עם הצבור, ובמנחה של ט’ באב נזדמן לו להיות בבית כנסת אחר שאין מניחין תפילין אלא במנחה, אע”פ שכבר הניח, יחזור להניח תפלין במנחה, משום איסור ‘לא תתגודדו’. וגם כדי שלא יהרהרו אחריו שאינו מניח תפלין.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת או בימין הכניסה מן המרפסת לבית?

 

תשובה:

ראשית עיוננו נברר האם יש כלל חיוב מזוזה במרפסת של ימינו מצד גודלה וצורתה.

בגמ’ סוכה ג. “תנו רבנן בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה.. ” וכן פסקו הרמב”ם והשו”ע. וכן פסק בשו”ת צור יעקב (סימן ק”ד).

הן אמת שהחמודי דניאל [הובא בפתחי תשובה ס’ רפ”ו ס”ק יא] כתב שזהו דווקא בבית דירה אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך אפי’ אין בהם ד’ אמות חייבים במזוזה. אולם כתב בהגהות רעק”א “דמצד עצמותו פטור ממזוזה” ומשמע מדבריו שאין לחלק בין מקום העשוי לדירה לשאר בתים.
ובמקרה שאין בו ד’ על ד’ אך יש בו כדי לרבע ד’ על ד’ (דהיינו שאורכו יתר על רוחבו):
דעת הרא”ש ורבינו ירוחם דצריך להיות דווקא ד’ על ד’ וכן בהגהת הט”ז כתב שגם הרמב”ם מודה לזה “ולפי הנראה דהרמב”ם בעי ג”כ ריבוע ממש”
א”כ לכאורה אין כלל חיוב מזוזה במרפסות של ימינו שברובן אין כלל ד’ אמות על ד’ אמות.

ובאמת נראה דיש עוד צד להקל במרפסת שלנו שאין להם תקרה דהא שנינו במנחות (לג:) “אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב ריחומי ואבא יוסי חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקופי”
וכן פסקו הרמב”ם והטור והשו”ע (רפ”ו ס”יד) “בית שאין לו תקרה פטור”.

א”כ נראה מדברי הפוסקים הנ”ל דאין חיוב מעיקר הדין במזוזה למרפסות של ימינו (דאינם בנות ד’ אמות על ד’ אמות ואין להן תקרה)

נחזור ליסוד שאלתנו במידה ואדם רוצה לחוש לדעת המחמירים ולהציב מזוזה בכניסה למרפסת באיזה צד עליו להניחה.

בגמרא במסכת יומא (יא:) למדו חז”ל מן הפסוק, וכתבתם על מזוזות “ביתך”, ביתך, דרך ביאתך, כלומר, יש לקבוע את המזוזה בצד שבו רגילים לבא אל הבית, וכשאדם מתחיל ללכת, דרכו להתחיל לצעוד ברגל ימין. מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח.

ובשו”ת מהרי”ל (ס’ צ”ד), דן בשאלה שעומדת לפנינו. כאשר יש לנו מרפסת, או חצר, שיש לה כניסה מהבית, ואין לה כניסה נוספת, באיזה צד יש לקבוע את המזוזה? וכך כותב המהרי”ל:

 

“פתח שבין הבית לחצר (כלומר, שיש חצר סמוכה לבית, ונכנסים לחצר דרך הבית), אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים (כלומר, היא סגורה, ואין לה כניסה אלא מצד הבית), אז יש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר”. ודבריו הובאו להלכה בבית יוסף (יורה דעה סימן רפט, ס”ג), שחצר שיש לה רק כניסה אחת מהבית, יש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לחצר. ולפי זה בנדון שלנו, נראה שיש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית אל המרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית.

 

אולם הגאון בעל ספר בית מאיר, חולק בזה על דברי המהרי”ל, וכתב שלעולם יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת אל הבית, כי לעולם הכניסה לבית היא הקובעת. וכן פסק הגאון החזון איש. וכן פסק בשו”ת צור יעקב (שם).

 

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל, כתב (יבי”א ח”ד, ס”כג וביחוה דעת ח”ד עמ’ רס’) שהמחלוקת הזו בין המהרי”ל לבית מאיר, היא מחלוקת קדומה מאד שכבר נחלקו בו תנאים שהובאה בברייתא במסכת מזוזה (ב’,ז’) “אכסדרה (מרפסת) שהיא לפנים מן הבתים ואין לה יציאה ממקום אחר נותן דרך יציאתו מן האכסדרה לבתים (כדעת הבית מאיר) ר׳ יוסי אומר דרך כניסתו מבתים לאכסדרה (כדעת המהרי”ל) “,
ואיתא בעירובין (מו:) “הלכה כר’ יוסי מחבריו” וכן כתבו התוס’ בתענית (כח.) ” דרבי יוסי נימוקו עמו ומסתברא כוותיה בכל מקום ואפילו מחביריו.” וכ”כ עוד ראשונים.

א”כ נראה שהעיקר להלכה כר’ יוסי וכדברי המהרי”ל ולא כדעת הגאון בית מאיר.

אולם כתב שלהלכה אי אפשר לסמוך על הברייתא שהובאה במסכת מזוזה, מפני שיתכן שברייתות אלו לא נישנו (לא נלמדו) בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וכל ברייתא שלא נשנתה בבית מדרשם, אי אפשר לסמוך עליה להלכה. וכן כתב הגאון בעל שו”ת גנת ורדים, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.

ולענין הלכה כתב מרן רבינו זצ”ל, שההלכה היא כדעת המהרי”ל, שדעתו היא העיקרית להלכה, שיש לקבוע את המזוזה בצד ימין של הפתח כשיוצאים מהבית לכיוון החצר או המרפסת. אולם הוסיף מרן זצ”ל, שמעיקר הדין יש לנו טעם גדול לפטור לגמרי את רוב המרפסות ממצות מזוזה (מהטעמים שהבאנו לעיל, מצד גודלם ושאינן בעלות תקרה).

ואפילו אם יש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות (כלומר, יש שם שש עשרה אמות מרובעות, כגון שתי אמות על שמונה אמות), מכל מקום לדעת רוב הפוסקים, הרא”ש ורבינו ירוחם, שצריך שיהיה שם שיעור ארבע אמות על ארבע אמות בדוקא, ואין להסתפק בשש עשרה אמות רבועות. ולכן העיקר להלכה, שכל שאין במרפסת שיעור של ארבע על ארבע אמות, או שאין לה תקרה, היא פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. ואמנם הרוצה להחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו, בלי ברכה, תבא עליו ברכה.
וכן הביא ב”ילקוט יוסף” אך הוסיף שאם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת (מאחר והטעם לקובעה במרפסת רגילה בימין הכניסה למרפסת הוא דאין דרך כניסה לבית ממנה).

ולסיכום: מרפסת שאין לה תקרה, פטורה מעיקר הדין ממצוות מזוזה. וכן מרפסת שאין לה שיעור של ארבע על ארבע אמות (196 ס”מ על 196 ס”מ, וע’ ילקוט יוסף הלכות מזוזה כ”א, לעניין שאר הדעות בגדלים) פטורה ממצות מזוזה.
והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת כזו תבא עליו ברכה. ויקבענה בלא ברכה, בצד ימין של הכניסה למרפסת מן הבית. (יחוה דעת ח”ד סימן נא).
אך אם המרפסת נמצאת בקומת הקרקע, שנכנס מהרחוב לבית דרך המרפסת, צריך לקבוע המזוזה מצד ימין של הכניסה לבית מהמרפסת. (ילקוט יוסף הלכות מזוזה, כ”ח)

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


מה? למה? מתי? הכל על קניית מזוזה

מה?
פירוש המילה “מזוזה” בעברית היא משקוף צידי הדלת, אולם כיום משתמשים במילה מזוזה כשם לתשמיש הקדושה המוכר.

בשונה ממה שאנשים חושבים בדרך כלל, מזוזה היא למעשה פיסת קלף המונחת בתוך מה שנקרא “בתי המזוזה” (החלק המקובע לדלת, הבולט מהמשקוף). בקלף המזוזה כתובות פרשיות “שמע ישראל” ו”והיה אם שמוע”, בכתב אשורי (הכתב הנוהג היום בישראל) המשמש גם ספרי תורה.
את הקלף מגלגלים מסופו לתחילתו (עוטפים אותו בדרך כלל בניילון ,על מנת להגן עליו מפגעי מזג האוויר), ומכניסים אותו ל”בית המזוזה” העשוי מחומרים שונים כגון פלסטיק, מתכת או עץ, וקובעים אותו בדופן פתח הבית.
המזוזה יכולה להיות בגדלים שונים, אך המהדרים במצווה נוהגים להזמין מזוזות שבהן הקלף גדול, מכיוון שבקלף קטן האותיות גם הן קטנות ועלול ליפול בהן ספקות כשרות הלכתיים.

 

למה?
מקור מצוות מזוזה נלמד מהמילים הכתובות בפרשיות המזוזה עצמה: “וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך” (דברים ו’, ט’; דברים י”א, כ’).
חז”ל אמרו כי טעם המצווה הינה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של ה’ אחד (ספר החינוך מצוה תכ”ג), ולספק הגנה מן המזיקים על שוכני הבית, בזכות קיום המצווה(מעם לועז, פרשת עקב).

כמו כן, במקורות חז”ל נכתב כי מצווה זו היא אחת מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין‏‏.
וכן מפורש בה שכר מצוותה: “וכל הזהיר בה (במצוות מזוזה) יאריכו  ימיו וימי בניו שנאמר (כך כתוב בפרשיות המזוזה) ‘למען ירבו ימיכם וימי בניכם..’  והזהיר בה זוכה גם לדירה נאה וכו’ ” (ילקו”ס בשם הש”ע)

ויש הנוהגים לנשק את המזוזה בכניסה וביציאה מהפתח, להראות את חביבות המצווה עליהם.

מתי לבדוק מזוזה?
ההלכה מחייבת לבדוק את מזוזות הבית פעמיים בשבע שנים.
אולם רבים תולים את המקור של בעיות בריאות ופרנסה בכשרות המזוזות שלהם, ובודקים אם המזוזות אינן חלילה פגומות בשעת צרה.

 

ואף מצאנו בספרי חז”ל מספר מקורות לכך שהמזוזה הינה סגולה לשמירה:
מסופר על אונקלוס הגר שכאשר באו שלוחיו של אדריאנוס הקיסר לקחתו למאסר, בעת שהוציאוהו מביתו ראוהו מנשק את המזוזה, ושאלוהו מדוע הוא עושה כך, ענה להם אונקלוס הגר: “מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב”ה – עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ”.

וכן נהגו לכתוב את אותיות ‘ש’  ‘ד’  ‘י’ מחוץ למזוזה, שזהו אחד משמותיו של הקב”ה, ודורשי רשומות דרשו שזהו ראשי תיבות: שומר דלתות ישראל.

גם השו”ע הזכיר את עניין השמירה, אך הדגיש שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה, אלא משום שכך ציווה הקב”ה.

גם הרמב”ם מחה כנגד אלו הרואים במזוזה קמיע: “…שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצוה. אלא שעושין מצוה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנאת עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם”.

ואכן, מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המקוימות ביותר בעם היהודי. מסופר על ד”ר ‘גארת’ רייזמן’, האסטרונאוט היהודי הראשון ששהה בתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, שכאשר הגיע לתחנת החלל על סיפון מעבורת החלל  “אנדבור”, הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן…

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה

 


1. ש: למה התפילין מרובעות?
ת: אין ממש הסבר בתלמוד למה צריך שהתפילין יהיו מרובעות וזה נכלל בין ההלכות שהסיבה שלהן היא כי הן “הלכה למשה מסיני” אבל חכמים בכל זאת נתנו לכך כמה הסברים. הראשון, ישנה אמרה בתלמוד: “אין מרובע מששת ימי בראשית” מה שאומר שהקב”ה לא ברא שום דבר מרובע בבריאת העולם והתפילין המרובעות מסמלות את זה שאנחנו צריכים לתקן את העולם. ההסבר הנוסף הוא שהמבנה הריבועי מזכיר את בית המקדש בגלל שכתוב: “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם”.

2. ש: למה התפילין צריכות להיות צבועות בשחור?
ת: גם כאן, התשובה העקרונית היא שאין תשובה – הלכה למשה מסיני. ובכל זאת, ההסבר הוא שעל הצבע השחור אי אפשר לצבוע בשום צבע אחר. זהו צבע מוחלט וכך גם הקב”ה – אחדותו מלאה ומוחלטת. אנחנו מבטאים את זה בפסוקי שמע ישראל שנאמרים בהנחת התפילין “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”.

3. ש: מדוע התפילין צריכים להיות מעור של בהמה?
ת: יש לכך כמה תשובות. אחת היא שהנחת תפילין היא אחת הדרכים לכפר על חטא העגל. תשובה נוספת מתורת החסידות היא שהתפילין נועדו לקדש את הבהמיות של האדם. רעיון יפה של המוהר”ש הוא שיש שני סוגי מקורות פרנסה – אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות הראש (רעיונות מבריקים, חוכמה וכו’) ויש את אלו שהפרנסה מגיעה להם באמצעות ידי הזהב שלהם. אלו ואלו צריכים לזכור שלא “כוחי ועוצם ידי” הוא זה שמביא להם את הפרנסה אלא משהו שלמעלה מהם, הקב”ה.

4. ש: מה צריך להיות אורך רצועות התפילין?
ת: רצועות התפילין של ראש צריכות להגיע עד אזור הטבור. רצועת התפילין של יד צריכה להיות בהתאם לאורך זרועו של המניח. חשוב לזכור שכורכים את התפילין סביב הזרוע כמה פעמים ולאחר מכן סביב פרק כף היד והאצבע, והאורך צריך להיות בהתאם.

5. ש: למה הפרשית צריכות להיות כתובות על קלף שעשוי מעור?
ת: קלף מעור הוא חומר חזק שמחזיק מעמד שנים ארוכות וחשוב שפרשיות התפילין יהיו כתובות על חומר חזק כזה. התשובה הרשמית לשאלה גם היא כי זה “הלכה למשה מסיני”.

6. ש: האם יש חובה שגודל הבתים של תפילין של יד ושל ראש יהיו זהים?
ת: לא, הם יכולים להיות זהים ויכולים להיות שונים בגודלם. אין עניין שיהיו דווקא באותו הגודל.

7. ש: האם מותר לקצר את רצועות התפילין?
ת: עקרונית מותר אף עדיף שלא. חשוב לזכור שנער מתחיל להניח תפילין בגיל 13 וממשיך לגדול ולגבוה. האורך הסטנדרטי של רצועות התפילין של ראש הוא 3 מטרים ורצועת היד היא 4.5 וכדאי שיישארו ככה. רצועות איכותיות יחזיקו שנים רבות במידה ולא נעשה בהם שום שינוי.

8. ש: למה מניחים את התפילין של יד על הזרוע קרוב ללב?
ת: מכיוון שהלב מסמל את הרגש. הנחת תפילין מורכבת משכל (תפילין של ראש) רגש (תפילין של יד שממוקמים על שריר הקיבורת בסמוך ללב) והכריכות על הזרוע ועל כף היד שמסמלות את המעשה.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


1. ש: למה המזוזה על קלף מעור?
ת: בשביל שמזוזות יישארו כשרות הן צריכות להיות איכותיות. איכות זה אומר בין השאר הישרדות שנים ארוכות וקלף מעור נותן את המענה הרצוי. קלף מעור במזוזות זו הלכה למשה מסיני אך יש בה גם היגיון – שמירה על איכות גבוהה.

2. ש: למה מי שכותב את פרשיות המזוזה צריך להיות סופר סת”ם?
ת: סת”ם אלו ראשי תיבות של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. סופר סת”ם הוא מי שמומחה בכתיבה של אלו, כתיבה ידנית ולא באמצעות מחשב ומדפסת ויש הלכות שונות שנוגעות לכתיבת סת”ם, הלכות אותן סופר הסת”ם צריך לדעת על בוריין. כל טעות ולו הקטנה ביותר עלולה לפסול את הכתב וסופר סת”ם הוא מי שלא רק מכיר את ההלכות הרלוונטיות אלא יש לו את המיומנות והדיוק הנדרשים על מנת שמה שייצא תחת ידיו יהיה כשר.

3. ש: למה צריך להתקין מזוזה דווקא בפתח הבית?
ת: המזוזה באה להזכיר לנו את יציאת מצרים ואת מכת בכורות בה הצטוו היהודים למרוח את דם קורבן הפסח על המשקוף כדי שהקב”ה “ידע” שזהו בית של יהודים וידלג אליו. למזוזה בפתח הבית יש גם עניין רוחני ומדורי דורות היא מותקנת בכדי לשמור על דרי הבית.

4. ש: למה מתקינים את המזוזות דווקא על משקוף הדלת?
ת: כפי שציינו, מריחת הדם התבצעה על משקוף הדלת ולפיכך צריך להתקין גם כיום את המזוזה על המשקוף.

5. ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
ת: את המזוזות צריך לבדוק אחת לשלוש וחצי שנים. רבים נוהגים היום לבדוק אחת לשנה ותקופת הימים הנוראים (בין ראש השנה ליום כיפור) הם זמן מצוין לעשות את זה.
(שו”ת יחווה דעת חלק א’ סימן מ”ט)

6. ש: איך אפשר להיות בבית שהמזוזות בו נלקחו לבדיקה?
ת: באופן עקרוני, עדיף לא לשהות בחדר בו אין מזוזה בין אם היא נלקחה לבדיקה או מכל סיבה אחרת. אך מדובר על משהו שקשה ליישום מכיוון שלעיתים מזוזות נלקחות לבדיקה לכמה ימים ולכן, חשוב שתהיה מזוזה בפתח הבית כל זמן ששאר המזוזות בבדיקה ולאחר מכן ניתן לקחת את אחת המזוזות שנבדקו ולקבוע אותה במקום המזוזה הקבועה בפתח עד שגם זאת תחזור מבדיקה.

7. ש: האם חובה לנשק את המזוזה כשנכנסים לבית\לחדר?
ת: ראשית, עניין נישוק המזוזה הוא מנהג ולא הלכה. הסיבה להנחת היד על המזוזה הוא כדי להיזכר בתוכנה ובמחויבות שלנו לבורא העולם. יש דעות שונות האם צריך לנשק בכל חדר והאם בכל כניסה ויציאה או רק פעם ביום. הלכה למעשה, עיקר העניין הוא בפתח הבית וכשיוצאים ממנו ונכנסים אליו פעם אחת.

8. ש: האם מותר להעביר מזוזות מדירה ישנה לדירה חדשה או שצריך לרכוש חדשות?
ת: אם ישנה אפשרות עדיף לא להעביר מזוזות מדירה ישנה לחדשה. אפשר להשאיר את המזוזות בבית הישן ושהדייר החדש ישלם עליהן או להשאיר מזוזות פשוטות (אך כשרות) ואת המהודרות אם הן כאלו להעביר לדירה החדשה. ישנן דעות מקילות שאומרות שבדיעבד ניתן להעביר מזוזות ממקום למקום.

 

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


  • ש: איפה ישנה חובה לקבוע מזוזה?
    ת: חובה לקבוע מזוזה בכל חדר מגורים בבית או בעסק בו יש פתח. הדגש ההלכתי הוא על הכניסה לבית וכניסה לחדר מוגדרת ככזו שיש בה משקוף אנכי או קורה המחייבת קביעת מזוזה.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בשירותים?
    ת: לא! אין קובעים מזוזה בכניסה לשירותים או המקלחת.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה במרפסת?
    ת: מעיקר הדין אין חובה לקבוע מזוזה במרפסת, ויש הקובעים מזוזה גם במרפסת אך ללא ברכה.
  • ש: אילו עוד חללים חייבים במזוזה?
    ת: חדר הארונות וחדר הכביסה גם הם חייבים במזוזה במידה והגודל שלהם הוא לפחות 2 מטרים על 2 מטרים.
  • ש: האם חובה לקבוע מזוזה גם בבת עסק?
    ת: בבתי עסק ומשרדים החובה הינה פחותה אם כי מומלצת ואף תורמת להצלחתו של בית העסק ולשמירה על הנמצאים בו. למבנים ציבוריים ועסקים ניתן לרכוש מזוזות פחות מהודרות, אך הן חייבות להיות מזוזות כשרות.
  • ש: מי יכול לקבוע מזוזה, גבר או אישה?
    ת: לכתחילה רצוי שהגבר יקבע את המזוזה אך אם אין אפשרות גם אישה יכולה לקבוע מזוזה.
  • ש: האם מותר לגור בבית ללא מזוזה?
    ת: בארץ ישראל אסור לגור בבית ללא מזוזה. עם הכניסה לדירה חדשה חייבים לקבוע מזוזה בפתח הבית.
  • ש: מתי במהלך היממה מותר לקבוע מזוזה?
    ת: ניתן לקבוע מזוזה בכל שעה ביום ובלילה.
  • ש: מה חשוב לדעת לפני שקונים מזוזות?
    ת: לפני הכול חשוב לדעת ממי קונים. כמו בתפילין, השוק מוצף במזוזות לא כשרות שהכיתוב בהן הוא על נייר או על קלף לא כשר או שיש טעויות בכתיבה. חשוב לקנות את המזוזות רק בבית עסק מוסמך כדי לוודא שהמזוזות נכתבו על ידי סופר סת”ם.
  • ש: האם מותר להביא מזוזות כמתנה?
    ת: בהחלט. מזוזות ובעיקר אם הן מהודרות ומעוצבות בחלקן החיצוני יכולות להיות מתנה מושלמת לחנוכת בית או עסק.
  • ש: האם יש הבדל בין כתב אשכנזי לכתב ספרדי?
    ת: כן, יש הבדל. לכתחילה אשכנזי צריך לקנות מזוזה עם כתב אשכנזי וספרדי עם כתב ספרדי אך בדיעבד שני סוגי הכתבים כשרים לכולם.
  • ש: כל כמה זמן צריך לבדוק את המזוזות?
    ת: המנהג הוא בכל שנה בחודש אלול לקראת הימים הנוראים, אך מי שלא יכול מכל סיבה שהיא, צריך לבדוק את המזוזות אחת לשלוש שנים וחצי.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על מזוזות? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


  • ש: באילו שעות ביום ניתן להניח תפילין?
    ת: ניתן להניח תפילין במשך כל היום אך לא בלילה. במידה ולא הניח בבוקר יכול גם בהמשך היום. נהוג להניח בתפילת שחרית אך בימי צום שהם ימי יש הנוהגים להניח תפילין בתפילת מנחה.
  • ש: מתי לא מניחים תפילין?
    ת: לא מניחים תפילין בלילה, בשבתות וחגים.
  • ש: האם נשים צריכות להניח תפילין?
    ת: נשים פטורות מהנחת תפילין, ולא נהוג שמניחות.
  • ש: האם חובה להניח תפילין?
    ת: כן. מצוות הנחת תפילין היא חובה מהתורה לגברים החל מגיל בר מצווה (13).
  • ש: מאיזה גיל מותר להניח תפילין?
    ת: המצווה היא מגיל 13 (בר מצווה) אך מותר לילד להניח תפילין מגיל תשע. חשוב לדעת שהתפילין קדושות והילד צריך להיות בוגר מספיק בכדי שישמור על קדושתם.
  • ש: מתי עושים את טקס הנחת התפילין הראשונה?
    ת: ניתן להקדים את טקס הנחת התפילין למועד שרוצים לאחר שהילד הגיע לגיל 9 אך הוא יוכל להצטרף למניין (10) רק לאחר שהוא יגיע לגיל 13 – גיל מצוות.
  • ש: האם יש חובה הלכתית לרכוש תפילין מהודרות?
    ת: לא. ניתן להניח לקנות תפילין פשוטות ובלבד שיהיו כשרות. ההבדל בין תפילין מהודרות לתפילין פשוטות, הוא שתפילין פשוטות נכתבות ומעובדות בפשטות אך בגבול המותר כמובן.
  • ש: האם יש הבדל בין תפילין שנעשו מבהמה דקה ובין תפילין מבהמה גסה?
    ת: כן. תפילין מבהמה דקה הן תפילין פשוטות יותר. תפילין מבהמה גסה ניתן לעבד בצורה מהודרת יותר ולכן נחשבות לתפילין מהודרות יותר.
  • ש: האם חובה שהבתים יהיו מרובעים?
    ת: כן. הלכה למשה מסיני שבתי התפילין יהיו מרובעים לחלוטין וחשוב שגם הפינות תהיינה מרובעות.
  • ש: האם משנה מה מניחים קודם – תפילין של יד או תפילין של ראש?
    ת: כן. מניחים קודם תפילין של יד ורק לאחר מכן תפילין של ראש. סדר הנחת התפילין מתאים לעיקרון של “נעשה ונשמע” – קודם מניחים על היד שמסמלת את העשייה ורק לאחר מכן תפילין של ראש שמסמל את הבנת הדברים.
  • ש: באיזו יד מניחים תפילין?
    ת: מניחים על זרוע שמאל אך מי שנחשב ל”איטר” – שמאלי (מה שנבחן בעיקר זה באיזו יד הוא כותב) מניח תפילין ביד ימין.
  • ש: מהו המקום בו מניחים תפילין של יד?
    ת: מקום הנחת תפילין של יד הוא על שריר הקיבורת (על הזרוע) כשהתפילין מופנות לכיוון הלב.
  • ש: מהו המקום בו מניחים תפילין של ראש?
    ת: מקום הנחת תפילין של ראש הוא על הראש מעל למוח. הן צריכות להיות מעל לקו בו מסתיים מקום השיער (אצל קירחים משערים איפה המקום) וחשוב שהתפילין יהיו במרכז ולא ייטו לשמאל או לימין.
  • ש: האם מברכים בעת הנחת התפילין?
    ת: כן. כשמניחים תפילין של יד מברכים לפני הידוק הרצועה: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין” ולאחר מכן כשמניחים תפילין של ראש מברכים: “ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות תפילין”.
  • ש: על מה חשוב להקפיד כשקונים תפילין?
    ת: קודם כל שהן יהיו כשרות וכתובות על קלף ולא על נייר. לקנות מסופר סת”ם, או חנות שיש לה ניסיון והבנה בתחום גם מבחינה הלכתית. יש להקפיד על כך משום ששוק התפילין מוצף לצערנו בתפילין שאינן כשרות. ישנם כאלו שמנצלים את חוסר הידע של הלקוחות ומוכרים תפילין פסולות.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על הנחת וקניית תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה


תפילין מחיר – רגע לפני שאתם מבצעים רכישת תפילין, חשוב שתדעו את הדברים הבאים 

חשיבות התפילן ואיכותן

אחת מהמצוות המרכזיות ביותר, שנמצאות בקונצנזוס רחב גם בקרב יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות דרך קבע, היא מצוות התפילין. התפילין, נקנות לראשונה לנער בר המצווה בגיל הגיעו למצוות והוא יניח את התפילין כל בוקר, לאורך כל חייו. בתוך בתי התפילין מונחות פרשיות מקלף, ובעת הנחת התפילין, הן מכוונות כנגד המוח והלב, על מנת לסמל את הקשר העמוק שקיים בין היהודי לבוראו, בפן השכלי ובפן הרגשי.

רבים מספרים על הרגשה מיוחדת שמלווה אותם, ברגע בו הם מניחים את התפילין ומתחלים להתפלל. ההרגשה תתואר גם על ידי יהודים שאינם שומרי מצוות באופן קבוע, ואין ספק כי קיים בנו רצון עז להשקיע במצווה חשובה ומרכזית כזו.

לשם כך, ננסה לענות בבהירות על השאלות כמה עולות התפילין, כיצד ודרך אלו סופרי סת”ם מומלץ לקנותן, מהן תפילין מהודרות, ואף כיצד ניתן לרכוש תפילין זולות באופן יחסי.

מרכיבי התפילן ומחירם

בדרך כלל, את הצעות המחיר תקבלו עבור התפילין כיחידה אחת, אך חשוב לדעת אלו מרכיבים משפיעים על איכות ומחיר התפילין. בנוסף, ניתן לבחור להשקיע במרכיב מסוים כסף רב יותר, לדוגמה בפרשיות התפילין, ולקנות באופן נפרד בתים ורצועות.

הפרשיות

הרכיב הראשון, הוא פרשיות התפילין. הן בעצם קלף, עליו רושם הסופר את הפרשיות אותן מכניסים לבתי התפילין. מחיר הפרשיות משתנה בהתאם לאיכות כתיבת סופר הסת”ם. ככל שסופר הסת”ם בעל מיומנות גבוהה יותר, וניסיון רב יותר, מחיר הפרשיות יהיה גבוה יותר. חשוב לדעת, כי כתיבת סת”ם אשכנזית, שדורשת מסופר הסת”ם יותר זמן ומאמץ, תעלה יותר מכתיבה ספרדית. בנוסף, ככל שהפרשיות יעברו יותר הגהות ובדיקות על ידי מחשב ובאופן ידני, מחירן יעלה.

מחיר הפרשיות, ייקבע בנוסף על פי איכות הקלף עליו רשומות הפרשיות, וככל שהעיבוד איכותי יותר, הפרשיות יעלו יותר.

בתי התפילין

בתי התפילין באופן כללי, מתחלקים לשני סוגים מרכזיים. ישנם בתי תפילין העשויים מעור בהמה דקה, דהיינו כבש או עז, שמידת עמידות העור טובה, אך הן נחשבים לבתי תפילין כשרים ולא מהודרים, וכתוצאה מכך מחירם הכולל יהיה זול יותר.

הסוג השני, המהודר יותר, הוא בתים העשויים מעור בהמה גסה, כלומר שור. הכנתם של בתים מסוג זה דרושת תהליך ארוך של שרייה ועיבוד, אך הן עמידות לאורך זמן רב יותר, ומחירם של בתי תפילין מסוג זה יהיה גבוה הרבה יותר מבתי התפילין העשויים מעור בהמה דקה.

רצועות

רצועות התפילין אף הן יכולות להיעשות בצורה סטנדרטית, על ידי מכונה, וכתוצאה מכך מחירם יהיה זול יותר. אך גם כאן, ניתן יהיה להזמין רצועות שעברו תהליך של עיבוד ידני, וכתוצאה מכך המחיר יעלה. בנוסף, ניתן להזמין רצועות המושחרות משני הצדדים ולא רק מצד אחד, והמחיר יעלה בהתאמה.

מהיכן לקנות תפילין?

רכישת תפילין אינו דבר של מה בכך, ולכן יש חשוב מאוד לרכוש תפילין ממקום מוסמך ואמין.

לא מצאתם תשובה לשאלה שלכם על הנחת וקניית תפילין? ניתן לשלוח לי הודעה באימייל או בוואטספ ואשמח להשיב

אימייל: kodeshnet@gmail.com

להתייעצות בוואטספ לחצו כאן>>

הרב מימון שושן,
סופר סת”ם מוסמך מטעם הרבנות הראשית לישראל
ומנהל אתר “קודש נט” – למכירת תשמישי קדושה